במערכת יחסי העבודה, ממונים נדרשים לעיתים תכופות להעריך את תפקודם של עובדים הכפופים להם, להביע עמדה על התנהלותם המקצועית, ולעיתים אף להשתתף בהחלטה אם יש לנקוט בעניינם בהליכי פיטורים. אלא שבין חוות דעת ניהולית לגיטימית לבין לשון הרע עלול להיות גבול דק, ולעיתים חוות דעת שלילית עשויה לחצות אותו.

חוות דעת מקצועית או פרסום פוגעני

לא כל ביקורת שלילית על עובד תיחשב לשון הרע. הדין מכיר בזכותו של מעסיק או ממונה למסור הערכה עניינית, כל עוד היא נשענת על נתונים אמיתיים, רלוונטיים ונאמרת בהקשר מקצועי. ואולם, כאשר הדברים חורגים מהביקורת הניהולית הסבירה, מתבססים על מידע לא מדויק, או מנוסחים באופן משפיל ומבזה — ייתכן שהם יקימו עילה לפי חוק איסור לשון הרע.

בתי הדין לעבודה נדרשים לא פעם לבחון היכן עובר הגבול בין חופש הניהול לבין פגיעה בשמו הטוב של העובד. השאלה אינה רק מה נאמר, אלא גם כיצד נאמר, למי נאמר, והאם היה בכך צורך ממשי במסגרת יחסי העבודה.

כך למשל, בחודש ינואר 2026 התקבל ערעור של עובדת, וסכום הפיצוי שנפסק לה נגד המעסיקה בגין לשון הרע הוגדל, בעקבות כינוי גנאי משפיל שהופנה כלפיה על ידי אחד מבעלי החברה במהלך ישיבת משא ומתן.

בחודש מאי 2025 נדחתה תביעת לשון הרע של עובד לשעבר נגד מעסיקו, תאגיד השידור הציבורי, בגין אזכורים שליליים ברשימות פנימיות. בית הדין קבע כי אף שהדברים מהווים לשון הרע, עומדת למעסיק הגנת תום הלב, מאחר שמדובר בפרסום פנימי בתוך הארגון.

בשנת 2018 אישר בית הדין הארצי לעבודה חיוב של חברת ישראייר, כמעסיקה וכממונה, בפיצוי בגין לשון הרע, לאחר משלוח דואר אלקטרוני לעובדים אחרים שבו יוחסו לעובדת עבירות משמעת חמורות.

בשנת 2017 התקבל ערעור של עובד ונפסק לו פיצוי בגין פרסום בעלון עובדים של המעסיק, שייחס לו מעילה וגניבה באופן שאפשר את זיהויו, אף ללא ציון שמו המפורש.

מקרה פרטני

משרדנו ייצג פרופ' באוניברסיטת בר-אילן שכתבה מכתב בעניינה של עובדת במחלקה, לצורך הגשתו לוועדת המשמעת של האוניברסיטה. מלשון המכתב עלה כי תפקודה של העובדת היה בעייתי, כי נעדרה רבות מעבודתה, סירבה לבצע מטלות שנתבקשה, ואף תקפה את הפרופ' בהשמצות וקללות, לאחר שסירבה להמליץ על קידומה. עוד צוין כי העובדת התפרצה על מנהל אחר בארגון, ואף הועמדה לדין משמעתי שבעקבותיו הועברה למחלקה אחרת.

העובדת עתרה לבית הדין לעבודה וביקשה לקבוע כי המכתב מהווה לשון הרע, כהגדרת המונח בחוק איסור לשון הרע, ולחייב את הפרופ' בפיצוי בסך 100,000 ש"ח.

בית הדין דחה את התביעה וקבע כי המכתב אמנם כולל אמירות העולות כדי לשון הרע, אך חלות על הפרופ' ההגנות הקבועות בחוק:

אמת בפרסום - ביחס למלוא הפרסום הכלול במכתב, לאחר שהוכח לבית הדין כי הדברים אמת.

תום לב - בית הדין שוכנע בכנות עדותה של הפרופ', בכך שהיא ראתה בכתיבת המכתב חובה מקצועית, וכי הוא נכתב בתום לב ולמטרה שלשמה נועד.

התביעה נדחתה והעובדת חויבה לשלם לפרופ' 10,000 ש"ח הוצאות משפט.

סע"ש 36030-06-14 עובדיה נ' נוימן [13.5.2018];

לסיכום

המשפט הישראלי מבקש לאזן בין הצורך הניהולי להעריך עובדים ולנהל את מקום העבודה, לבין ההגנה על כבודו ושמו הטוב של העובד. לכן, חוות דעת שלילית אינה בהכרח לשון הרע, אך היא בהחלט עשויה להפוך לכזו אם אינה מנוסחת בזהירות, במידתיות ועל בסיס עובדתי מוצק, או אם היא מופצת שלא בתום לב ולמי שאינו אמור להיחשף אליה.

משרד לימור גוילי, עו"ד ונוטריון

מומחית בדיני עבודה ומעניקה ייעוץ וייצוג משפטי מקיף. ייצוג עובדים ומעסיקים בהליכי משא ומתן, ייעוץ משפטי, הכנת חוות דעת ובכל הערכאות בבתי הדין לעבודה.

'מגדל החלוצים', דרך פתח תקווה 6, נתניה (מול קניון השרון)

טל' 077-700-2454 ; נייד: 054-4598927 ;

דוא"ל: limor@limorjg-law.com;

*הערה משפטית: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי, ומובא כמידע כללי בלבד.