כאשר אדם נפטר ומותיר דירה, כספים וחפצים בעלי ערך רגשי, היורשים אינם תמיד מעוניינים לחלק כל נכס לפי חלקיהם היחסיים. יורש אחד עשוי לרצות לשמור את דירת המשפחה, יורש אחר זקוק לכסף נזיל, ויורש שלישי עשוי להעדיף נכס אחר. הסכם בין יורשים מאפשר לעיתים חלוקה מעשית וגמישה יותר, ללא מכירת נכס משפחתי או יצירת שותפות כפויה.

מהו הסכם בין יורשים?

הסכם בין יורשים הוא הסכם הנערך לאחר פטירת המוריש, ובו כלל היורשים מסכימים כיצד יחולקו נכסי העיזבון ביניהם. ההסכם יכול להיערך בין אם המנוח הותיר צוואה ובין אם הירושה היא על פי דין. ככלל, נדרשת הסכמת כל היורשים הרלוונטיים לחלוקה, ואין יורש יכול לכפות על האחרים הסדר חלוקה מוסכם.

לדוגמה, שלושה אחים ירשו דירה וכספים. במקום שכל אחד יקבל שליש מכל נכס, הם יכולים להסכים שאחד יקבל את הדירה, בעוד האחרים יקבלו חלק גדול יותר מהכספים או מנכסים אחרים של העיזבון. כך ניתן להימנע משותפות בדירה וממכירה שאחד היורשים אינו מעוניין בה.

מתי מדובר בחלוקת עיזבון ומתי בעסקה חייבת במס?

אחד השיקולים המרכזיים הוא מקור כספי האיזון בין היורשים. ככלל, חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים עשויה שלא להיחשב "מכירה" לצורכי חוק מיסוי מקרקעין, בכפוף לתנאי החוק ולנסיבות המקרה. ואולם, כאשר האיזון נעשה בכספים פרטיים שאינם חלק מנכסי העיזבון, עלולות להתעורר השלכות מס של עסקת מכר בזכויות בנכס.

לכן, אם יורש מבקש לקבל את הדירה לבדו, חשוב לבחון האם התמורה ליורשים האחרים משולמת מתוך כספי העיזבון או ממקור חיצוני, כגון הון אישי או הלוואה פרטית. מקור הכספים, מבנה ההסכם ואופן יישומו בפועל עשויים להשפיע על סיווג העסקה ועל חובות הדיווח והמס.

חלק מהעיזבון כבר מומש

לעיתים חלק מנכסי העיזבון כבר נרשם על שם היורשים או בוצעו פעולות אחרות ביחס אליו, בעוד נכסים אחרים טרם חולקו. גם במצב כזה ניתן לבחון הסכם חלוקה כולל, אך יש לבדוק את מצב העיזבון ואת הפעולות שכבר נעשו.

רישום מוקדם אינו בהכרח שולל הסכם חלוקה מאוחר, אך הוא עשוי לעורר שאלה אם מדובר עדיין בחלוקת עיזבון או בעסקה נפרדת בין היורשים. לפני רישום נכסים או ביצוע תשלומי איזון, יש למפות את כלל נכסי וחובות העיזבון, לבחון את שוויים, ולתעד את מקור כספי האיזון.

המהות קובעת, לא הכותרת

רשויות המס ובתי המשפט בוחנים את מהות ההסדר ולא רק את הכותרת "הסכם חלוקת עיזבון". בין היתר נבחנים נכסי העיזבון, שוויים, חלקו של כל יורש, התמורות שניתנו ומקורן.

כאשר יורש מקבל נכס מקרקעין ובתמורה מוותר על חלקו בכספים, במניות או בנכסים אחרים שהיו בעיזבון, ההסדר עשוי להיחשב חלוקה בין יורשים. לעומת זאת, תשלום ממקור חיצוני ליורשים האחרים עלול להביא לסיווג שונה.

הסכם שמונע מחלוקות

מעבר להיבטי המס, ההסכם יכול לקבוע מי יישא בהוצאות הנכסים, כיצד יחולקו חפצים אישיים, כיצד יטופלו חובות העיזבון ומה ייעשה אם יתגלו נכסים נוספים. הערכת שווי מסודרת ותיעוד ברור של ההסכמות יסייעו להפחית מחלוקות בהמשך.

כאשר אחד היורשים הוא קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, או כאשר העיזבון כולל עסק מורכב או מחלוקת מהותית בדבר השווי, נדרשת זהירות מיוחדת. בהתאם לנסיבות, ייתכן שיידרשו אישורים של בית המשפט או של גורם מוסמך.

לסיכום

הסכם בין יורשים, המבוסס על הסכמת כלל היורשים, יכול לאפשר חלוקה הוגנת וגמישה של העיזבון, לשמור נכס במשפחה ולמנוע פירוק שיתוף. כדי לצמצם סיכונים משפטיים ומיסויים, מומלץ לערוך את ההסכם לאחר בחינה מלאה של נכסי העיזבון, חובותיו, שוויים ומקור כספי האיזון.



לימור גוילי, עו"ד ונוטריון

עורכת צוואות ומוסמכת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך. מעבירה הרצאות לגיל השלישי ולפני פרישה.

'מגדל החלוצים', דרך פתח תקווה 6, נתניה (מול קניון השרון)

טל' 077-700-2454 ; נייד: 054-4598927 ;

דוא"ל: limor@limorjg-law.com