מי שיגיע לשכונת עין הים בסביבות השעה 5 בבוקר ייהנה לא רק מזריחה יפה שעולה על המצוקים אלא גם יוכל לראות את קבוצת הריצה שקמה בשעה זו כדי לערוך אימוני ריצה. קבוצה זו, שקמה בשעה 5 בבוקר פעמיים בשבוע היא יוזמה נוספת של אייל פבזנר, תושב השכונה ומי שמשנת 2015 מתגורר בה, שומר עליה ומהחודש האחרון – גם חבר מועצת העיר ונציגה של השכונה בעירייה.

לאחר היבחרו אמר פבזנר כי "להיות חבר מועצה מסמל עבורי מחויבות לשרת את הקהילה, ייצוג האינטרסים של התושבים וקבלת החלטות המשפיעות לטובה על העיר כולה, על כלל המגזרים. זה כרוך בהקשבה לבוחרים, לימוד מעמיק של הבעיות ומציאת הפתרונות לתושבים." הוא אומר.

פבזנר יודע על מה הוא מדבר. הוא כבר ראה בחייו מספר מאבקים על מנת לשמור על השכונה ותושביה. פבזנר, בן 44, נשוי +3 וחובב בעלי חיים כשהוא בעליהם של 3 בעלי חיים - כלבה +2 חתולות.

בשנת 2015 הוביל פבזנר, יחד עם מספר תושבים, את המאבק נגד הקמת הטורבינות בשכונה. המאבק החל לאחר שעיריית חדרה אישרה בוועדת מקומית לתכנון ולבניה תכנית להקמת 3 טורבינות הרוח בהספק 15KW בשכונה. טורבינות הרוח שאושרו היו בגובה של כ-17 מטרים גובה בניגוד לפרסומים הקודמים שדיברו על טורבינה בגובה 5 מטרים. בנוסף טענו המתנגדים כי עמודי הטורבינות והלהבים אינם תואמים את הנוף שברובו מורכב מצמחיה ובסמיכות של 20 מטרים משכונת בתים צמודי קרקע, במרחק של 20 מטרים מגני ילדים ו-100 מטרים מבית ספר יסודי. רק כדי לסבר את האוזן, בעולם המערבי נהוג להקים טורבינות הרוח במרחק שעולה על 300 מטרים משכונות מגורים ומוסדות ציבור. פבזנר וחבריו למאבק טענו כי מהנתונים שיש בידיהם עולה כי ילדי הגנים ובית הספר ירגישו את הרעש שיהיה מעל ל- 45DB, שהוא מעל המותר.

המאבק הצליח והטורבינות לא נבנו.

6 שנים מאוחר יותר – מאבק חדש והפעם במטמנה שנבנתה מעבר לכביש. בשנת 2021 החלו יותר ויותר תושבים להתלונן על ענני אבק וריחות חריפים. בירור קצר העלה כי כבר למעלה משנה קיימת בעירה פנימית במטמנה, "אביבית". לטענת התושבים, הרשויות הרלוונטיות לא שיתפו את הציבור בנושא הבעירה הפנימית, שהביאה לריחות הקשים, והעניין נודע להם לאחר שפנו בעצמם לברר מה פשר האבק והריחות. בעירות פנימיות באתרי סילוק פסולת מתרחשות מתחת לפני השטח והן מורכבות לכיבוי. בשנת 2022 המאבק נשא פרי - צו שהוציאה העירייה להפסקת קליטת פסולת חדשה עד לתיקון הליקויים שאותרו במקום, מהלך שהביא להפסקת הבעירה הפנימית המזהמת.

הניצחון הגיע בעקבות דו"ח של הצוות המקצועי של איגוד ערים לסביבה שרון כרמל, שבעקבותיו הודיעה עיריית חדרה לאתר ההטמנה "אביבית" הסמוך לשכונת עין הים כי תופסק קליטת פסולת חדשה עד לתיקון שורת הליקויים שהתגלו בביקורת שנערכה במקום.

על המאבקים שהיה שותף להם הוא אומר כי "אני מזוהה עם מאבקים סביבתיים בעיר יחד עם עוד מספר חברי מועצה מסיעת "מחוברים". בנוסף, חשוב לי ייצוג קהילת דוברי הרוסית בעיר. בנושא זה, יחד איתי, נמצאים עוד 2 חברי מועצה: עו"ד נתן לבייב ורומן גישר. מבחינתי, על אף משקעי העבר עם רומן אני בהחלט מוכן לשים הכל בצד ולהתחיל דף חדש לטובת שיתופי פעולה למען הקהילה ואני מושיט יד לרומן." פבזנר מתייחס להיותו תושב עין הים ומי שהיה בין המובילים במאבקים השונים ואומר: "אני חבר מועצה היחידי מהשכונה אך גם כאן נדרש שיתופי פעולה בין חברי מועצה השונים לטובת התושבים. יש להגדיר יעדים משותפים ושיתופי פעולה ביוזמות שונות שיכולה להוביל לתוצאות משמעותיות יותר עבור קהילות השונות. רק בניית קשרים חזקים וטיפוח עבודת צוות יובילו להצלחה."

לא סתם אומר פבזנר כי, מבחינתו, בתפקידו כחבר מועצת העיר הוא רוצה לפעול למען "שיפורים מוחשיים בקהילה, כגון תשתית משופרת, נגישות מוגברת לשירותים ותחושת מעורבות קהילתית חזקה יותר. הקמת מרכזים קהילתיים בשכונות עין הים ושכונת הפארק, מרכז אומנויות הבמה וכמובן שיפור משמעותי במתן השירותים לתושב על ידי אגפיה השונים של העיריה."

מאז ומתמיד חש פבזנר אהבה לישראל ורצון לתרום לה. הוא עלה לישראל, לבד, בגיל 15 בשנת 1994 במסגרת פרויקט של עליית הנוער - נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) לכפר הנוער בן שמן מהעיר חברובסק שנמצאת במזרח הרחוק של רוסיה. הוא תושב חדרה משנת 2008 ומשנת 2015 מתגורר בשכונת עין הים.

כאמור, הרצון לתת הוא אחד הדברים שמניעים את פבזנר ולכן פעילותו החברתית כה עשירה.

מלבד פעילותו החברתית הקבועה במשך שנים בשכונת עין הים הוא גם שימש נציג ציבור בהנהלת פנאי העיר, מנהל קהילת דוברי הרוסית בחדרה ששמה "חדרה הפנינה ליד הים", מוביל שלל פעילויות חברתיות לקהילת דוברי הרוסית כדוגמת אירועים חברתיים, ימי ניקיון של יער חדרה, פעילות למען הווטרנים וסיוע יום יומי לפניות של תושבי העיר, פעל להצלת יהודי אוקראינה בעת המלחמה, ערך עשרות שיחות עם יהודי אוקראינה והכווין אותם למקומות איסוף בהם המתינו להם אוטובוסים ליציאה מן התופת של מלחמה.

גם בשירותו הצבאי, היה חשוב לתרום ולתת. לכן, הוא החל את דרכו כלוחם בחיל התותחנים בלבנון, איו"ש ולאחר מכן כקצין תיאום וקישור עם הרשות הפלסטינית במהלך האינתיפאדה השנייה. את שירות המילואים שלו ביצע בפיקוד העורף שם קיבל גם את דרגת סא"ל במילואים על ביצוע עשרות ימי מילואים בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

לכן, היה לו אך טבעי שיחבור לסיעת "מחוברים". לאחר סיום עבודתו הציבורית הצטרף, רשמית, לוועד המנהל של "מחוברים" וכעת, גם לחבר מועצה מטעמה (אחד מבין 6 חברי הסיעה במועצת העיר).

כששואלים אותו ישירות על כך הוא אומר כי "החוזקה של מחוברים זה החיבור של אנשים מוכשרים, דעתנים והייחודיות של הסיעה שנותנת אפשרות השפעה משמעותית לכל חבר ועד מנהל של הסיעה לשפר את העיר. זו סיעה של אנשים ישרים, אמינים. סיעת מחוברים היא הסיעה היחידה בעיר שיש לה נציגות של כל המגזרים בעיר: גם נציגות מגדרית, נציגי השכונות השונות, היא בעלת קשת גילאים עם נציגות של ילידי הארץ ועולים חדשים ממוצאים שונים לרבות יוצאי חבר העמים ואתיופיה.

סיעת "מחוברים" כשמה כן היא, היא הסיעה המחברת בין כלל תושבי העיר".