העגיל העכשווי המנוקב לתוך תנוך האוזן.כיום מנקבים את תנוח האוזן יותר מפעם אחת כדי לענוד מספר רב של עגילים. את תנוכי האוזניים מנקבים לרוב באקדח עגילים לעומת הפירסינג שבו מנקבים מקומות אחרים בגוף באמצעות מחט סטרילית.

המקומות בגוף שבהם נוהגים לענוד פירסינג הינם: צידי האף, טבור, גבה, לשון, שפה ואברי מין. ישנם שני סוגים תכשיטים נפוצים בפירסינג "חישוק לחץ" "ומוט".

התכשיט הנפוץ באף הינו "הנזם". הפירסינג הראשון היה קיים בתורה כאשר עבד אברהם הלך להביא כלה ליצחק. "ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה". אל התרבות המערבית חדר הפירסינג החל משנות ה-30 ושנות ה-40.

בעקבות הנזקים הרפואיים חוקק בכנסת חוק בשנת 2004 חוק שבו חל איסור לנקב קטין שטרם מלאו לו 16 שנים למטרת פירסינג.

כאשר מנקבים חור באוזן למטרת עגיל או למטרת פירסינג בכל חלק בגוף עלולים להיווצר תגובות שונות בגוף כמו: דלקת, תגובה אלרגית לסוג המתכת, גירוי של העור ועוד, ולכן יש לבחור מישהו מקצועי ואמין למרוח משחה אנטיביוטית ולהקפיד על ההנחיות.

את העגילים כיום ניתן למצוא בכל רשת אופנה, הם צבעוניים, מנצנצים ומופיעים בכל מיני סוגי מתכות. בכל קנייה של בגד מומלץ לקנות עגיל נלווה המתאים לבגד ולהופעה הנרכשת.