פלאשנט דעות - היכן המדינה לעזאזל?
יום שישי, 19 באפריל 2024
חדשות   ספורט   בריאות   חינוך   תרבות   עסקים   רכילות
  מוטי מברט      חברה וקהילה
היכן המדינה לעזאזל?
הקהילה האתיופית מאוכזבת מחוסר הסולידריות של תושבי חדרה וארגונים רשמיים, אשר לא הצטרפו להפגנה שקיימו בדרישה לפטר לאלתר את הרב אליהו אסולין, רבה של שכונת בית אליעזר. כותב הטור, מוטי מברט, תושב חדרה מודאג, בן לקהילה האתיופית אומר שההפגנה היא רק תחילת הדרך, וכעת נשקלים צעדי מחאה נוספים נגד הגזענות וחוסר השוויון במדינת ישראל
בקהילה האתיופית מתכננים את המשך המחאה בעקבות גילויי הגזענות לדבריהם של הרב אליהו אסולין, וטוענים שההפגנה שקיימו הייתה רק תחילת המאבק. למרות מזג האוויר הסוער השתתפו כ-200 מבני הקהילה האתיופית בחדרה בהפגנה שהתקיימה מול הרבנות והמועצה הדתית בעיר, בדרישה לפטר לאלתר את הרב אליהו אסולין, רבה של שכונת בית אליעזר.

ההפגנה התקיימה בעקבות התבטאויותיו הגזעניות לכאורה של הרב אסולין כפי שנשמעו בתחקיר אשר שודר בטלוויזיה, ועדויות מטרידות שנחשפו על מעשים לכאורה אשר בקהילה גורסים שאין להם הגדרה אחרת מלבד עריכת ניסויים בבני אדם. עוד טוענים בקהילה, כי הגזענות אינה עוצרת רק ברב אסולין או במוהלים בכלל, אלא גם בשותפיהם בממסד הרבני ובממסד הישראלי כולו, השומעים את הדברים ורואים את המעשים, אך ממשיכים כאילו לא קרה כלום.

"רבנות שווה גזענות", "די לזלזול בקהילה", "תינוקות אתיופים אינם בשר תותחים", היו רק חלק מהקריאות שקראו המשתתפים בהפגנה. בתום ההפגנה הביעו בקהילה תחושות אכזבה מכך שתושבי חדרה שאינם נמנים עם הקהילה האתיופית לא הגיעו להביע סולידריות עם בני הקהילה של ביתא ישראל.

אני הייתי בין משתתפי ההפגנה שהתקיימה מול הרבנות והמועצה הדתית בחדרה, בדרישה לפטר את הרב אליהו אסולין שהתבטא ונהג בגזענות כלפי בני הקהילה האתיופית. בבוקר שלמחרת ההפגנה התעוררתי בתחושות קשות יותר מאלה שחשתי לפניה. בסתר ליבי האמנתי שיגיעו רבים מתושבי חדרה, כולל אלה שאינם נמנים עם הקהילה האתיופית. להפתעתי, מלבד קומץ קטן לא הגיעו תושבים להביע סולידריות עם בני הקהילה של ביתא ישראל.

למעשה, לא רק תושבים לא הגיעו, אלא גם נציגי ציבור, ארגוני זכויות הילד וארגוני זכויות אדם אשר לא טרחו לתת רוח גבית למאבק שאין צודק ממנו. בימים שלפני ההפגנה עוד היו לי תקוות, אך כעת אני מתקשה למצוא את המילים המתאימות לנוכח רגשות עזים של תסכול, אכזבה, ובעיקר של של ייאוש, על כך שבישראל 2016 עדיין ישנם אנשים כמו הרב, המוהל אסולין, ובעיקר על כך שלכל האחרים פשוט לא אכפת.

אני חש שאין מילים בלקסיקון שבאמת, אבל באמת, יכולות לתאר את עומק הפגיעה בקהילה שלמה, כמו הפגיעה שאליה נחשפנו בתחקיר ששודר בטלוויזיה, ופגיעת האדישות שבאה בעקבותיו. אני חש עלבון ואכזבה כבן לקהילה מפוארת אשר אל מול המון שרצה להכחידה באתיופיה הצליחה לשמור בקנאות ובמסירות נפש על האמונה היהודית. רודפינו באתיופיה לא יכלו לכבות את אש יהדותנו, ודווקא כאן בארץ האבות אני חש רוחות עזות המאיימות ומנסות לכבות את הלפיד.

אסולין התנהג בגזענות מסלידה שאפשרה לו לסכן תינוקות בני שמונה ימים, אך כעת אני תוהה האם עלינו למקד את הזעם והתסכול רק בו ובמעשיו, כאשר ברור לכול שהרב אינו יחיד אלא מהווה ראי של החברה הישראלית הרואה את השונה כמי שדמו מותר.

לפני ההפגנה היו שאמרו 'למה להכליל, זה מקרה נקודתי, זה לא מעיד על הכלל'. היום אני עונה לכל אלה, איפה הייתם כשהשליכו לנו את הדם? איפה הייתם כשסירבו לגור ליד אתיופים? איפה הייתם כשהורים התנגדו לרשום את ילדיהם למוסדות חינוך יחד עם ילדים אתיופים? איפה הייתם כשהפגנו מול הגזענות של הממסד הרבני וקיווינו שתזדהו עם המאבק?
היום אני מבין שסימפטום אסולין מקנן בחברה הישראלית כולה, ואין פלא שהרב הרשה לעצמו לפעול כפי שפעל בכל השנים. הוא הרי חש מוגן, חש שיש לו את הגב של המדינה ותושביה, וכמה עצוב לגלות שהוא כנראה צדק.

הרב אסולין התגלה במלוא מערומיו. דבריו ומעשיו מעוררי סלידה ומחרידים, ממש כמו שמחריד לדעת שהוא מחובר בכל רמ"ח איבריו לשלטון ולמובילי דעת קהל, ומכהן כרב של שכונת בית אליעזר, המונה יותר מ-20,000 תושבים, אשר רבים מהם פונים אליו בתואר "מורי ורבי" ורואים בו מודל לחיקוי.

מתסכל לחשוב שגם בישראל של סוף שנת 2016 יש שווים יותר ושווים פחות. הרב הגזען נמנה על השווים יותר ונהנה מחיבוק רחב שבשתיקה. יתרה מזאת, יש המנסים למזער "נזקים" ולטאטא את הדברים מתחת לשטיח, מתחת לאור הזרקורים, מבלי לבחול באמצעים ובשיטות נלוזות כמו גיוס מניפולטיבי של עדי אופי מקרב בני הקהילה, הכבולים תחת החונטה של הממסד הרבני.

נכון, הממסד הרבני הוא מונופול אינטרסנטי הפועל אך ורק למען העצמתו שלו, אבל השאלה הנשאלת היא היכן עם ישראל כולו? היכן חברים לעבודה שמילאו את פיהם מים (כמובן להוציא כמה יחידי סגולה)? היכן הגורמים שחיים ומתפרנסים מהטיפול בקהילה? היכן ארגוני זכויות האדם? היכן המדינה לעזאזל?

כנראה שבמדינת ישראל של סוף שנת 2016 רק אנחנו נצטרך לדאוג לעצמנו, וכך אכן ננהג.
דעות

מהפכת המזונות: האם זוהי יריית הפתיחה?    מהפכת המזונות: האם זוהי יריית הפתיחה?
יו"ר עמותת הורים שווים, עוגן יוחננוב כותב על החלטת בית המשפט העליון: "מדובר ביריית הפתיחה אל עבר אחריות הורית משותפת כברירת מחדל מגיל 0"...
מאת: עוגן יוחננוב
מהפכה בהליכי גירושין בישראל    מהפכה בהליכי גירושין בישראל
פגרת הקיץ של בתי המשפט הגיעה לסיומה השבוע ושנת משפט חדשה תחל עם שינויים גדולים עבור ציבור המתגרשים. ביולי 2016 נכנס לתוקפו, החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה ושינה את חוקי הגירושין...
מאת: עו"ד ליאת לוי ריבנר
עונת הטיסות בעיצומה - נופשים וטסים היזהרו    עונת הטיסות בעיצומה - נופשים וטסים היזהרו
נוסע אל-על תובע פיצוי על חבלה בראשו מחפצים שנפלו מהתא שמעל מושבו במהלך הטיסה דיילת פתחה את התא. התובע: נגרמו לי נזקי גוף קשים. לאחר הנחיתה פונה לבית חולים כשהוא סובל משבר באפו. ...
מאת: עו"ד סאמי אבו ורדה
מה קודם למה - הימורים או מזונות?    מה קודם למה - הימורים או מזונות?
האם גבר שהימר בעשרות אלפי שקלים בצ'אנס חייב במזונות מוגדלים. בית המשפט פסק: כאשר ההימורים חוקיים, המזונות יהיו בסיסיים...
מאת: עורכת דין מורן סולן
למנוע עגמת הנפש הכרוכה במעמד כמסורב כניסה    למנוע עגמת הנפש הכרוכה במעמד כמסורב כניסה
לאחרונה התפרסמה ידיעה בדבר סירוב הרשויות, להתיר כניסת תינוקת בת כשנה לישראל אשר הגיעה מסרי לנקה באמצעות אזרחית ישראלית שטענה כי המדובר בביתה הביולוגית. כפועל יוצא מסירוב הרשות להתי...
מאת: עו"ד ניצן הראל


 
 האימייל האדום
בואו לבקר בדף
הפייסבוק של פלאשנט
קולקציית הקפסולה של אילנית לוי    קולקציית הקפסולה של אילנית לוי
גאווה אזורית    גאווה אזורית
מצדיעים ומחבקים את הפצועים    מצדיעים ומחבקים את הפצועים
גאווה חדרתית    גאווה חדרתית

© כל הזכויות שמורות לפלאשנט            אודות האתר | כתבו לנו | תנאי שימוש | פרסמו אצלנו |