חיידק המעיים הליקובקטר פילורי הוא צרה צרורה. גדעון יצחק מהמרפאה האךטרנטיבית בהלל יפה מסביר מה חשוב לדעת, כיצד מאבחנים את הימצאותו, איך כדאי לטפל בו ומאילו תרופות רצוי להיזהר.
רבות התלונות על הסבל שגורם החיידק הליקובקטר פילורי בקיבה ובדרכי העיכול. ברוב המקרים מטופל החיידק באנטיביוטיקה תוקפנית ובתרופות סותרות חומצת קיבה, אך בדרך כלל הוא שב לפעילות בקרב המטופלים באנטיביוטיקה לאחר מספר חודשים. יש מקרים שבהם הטיפול אינו פוגע בחיידק ואף מחזק אותו. זה למעשה מה שקורה רוב הפעמים.
החיידק הליקובקטר עמיד וחזק ויכול להתמודד בקלות יחסית מול הטיפול התוקפני בשלוש או ארבע תרופות שונות. התרופות, אם לא די בכך שאינן מחסלות את החיידק, הן גם מחזקות אותו וגורמות נזקים לגוף.
זהו מעגל מסובך ומדאיג. למה מדאיג? מפני שידועה השפעתו של החיידק על מחלות עצבים ומחלות בדרכי העיכול. ארגון הבריאות העולמי קבע שהליקובקטר פילורי הוא החיידק השכיח ביותר בעולם בגרימת נזקים וזיהומים בגוף האדם. הוא עמיד בפני חומצות הקיבה החזקות, יכול לגרום לאולקוס ולסרטן בקיבה.
החיידק מכיל חומר אנזימתי בשם אוראז (Urease) המפרק אוריאה המצויה בגוף. בזמן פרוק האוריאה משתחררים תוצרי לוואי בעלי ערך הגבה בסיסי, שהחיידק מכסה את עצמו בהם ובכך מתגונן מפני חומצות הקיבה. כשהוא חי, מייצר החיידק תהליך דלקתי כרוני הקרוי גסטיריטיס.
התסמינים מבלבלים
החיידק מעדיף לגור בקיבה ולא במקומות אחרים. יש להליקובקטר כמה זנים, חלקם אלימים יותר ואלו מגדילים את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה. מדובר בעיקר בזנים הנושאים גן בשם CagA.
אבחון החיידק נעשה באמצעות בדיקת נשיפה לתוך מבחנה. האוויר הזה נשמר, ולאחר 30 דקות שותים משקה המכיל אוריאה ונושפים שוב וממתינים 30 דקות. זוהי בדיקה נוחה שאינה פולשנית ומסכנת ולרוב מדויקת מאוד באבחון. אך יש בעיה לאבחן בשיטה זו את אלה שבאופן קבוע נוטלים תרופות סותרות חומצה.
התרופות מטשטשות את הימצאותו של החיידק בבדיקה. במהלך בדיקת גסטרו כדאי כבר לקחת דגימת ביופסיה מהריריות ולשלוח למעבדה כדי לחפש את החיידק ולבדוק האם הוא נושא את הגן המסוכן. לנוכחות הליקובקטר אין תסמינים קלאסיים. במקרים רבים לא תדעו שהוא חי בגופכם. לא כל הנושאים אותו מגיבים לפי התסמינים הקלאסיים הנלמדים ברפואה, כגון אי-נוחות בבטן, כאבי בטן, נפיחות בטן, צרבות, ריבוי גזים ובחילות.
ישנם אנשים שנושאים את החיידק ואינם מתלוננים ואינם סובלים מתופעות אלו. הם סובלים לעתים מחרדות ועצבנות, שאותם אני קושר להימצאותו של החיידק. בקרב נשים מפריע ההליקובקטר לקליטת היריון, עלול לסכן היריון ולהוביל להפלות בשבועות מתקדמים ואף לגרום להתפתחות לא תקינה של העובר.
היזהרו מסותרי חומצה
יש בגוף מזהמים נוספים כגון טפילים במעיים, אמבות, ובלסטוציסטים. את אלו חשוב לאבחן בבדיקת צואה. הטיפול הקונבנציונלי ניתן ל-10 ימים. הוא נקרא טיפול משולש או מרובע וכולל אנטיביוטיקה וסותרי חומצה. לרוב אלו שכבר זכו בטיפול המשולש שלא הצליח, מועברים לטיפול מרובע שלצערי נוטה להיכשל והחיידק ינצח גם אותו. מי שהתחיל טיפול שכזה חייב לסיימו עד תום.
לאחר 10 ימי טיפול ממשיכים ליטול סותרי החומצה. רצוי לדעת שצריכת סותרי חומצה ממושכת פוגעת ביכולת לספוג ויטמין B12 ובנוסף תיתכן תופעות של סחרחורות, כאבי ראש, פגיעה בכבד, פריחות על העור ועוד. היזהרו מצריכת סותרי חומצה לאורך זמן ובדקו רמות B12 אם אתם נוטלים תרופות סותרות חומצה כגון לוסק או אמופרדקס.
כדאי להיעזר בטיפול טבעי, לשלבו בטיפול הקונבנציונלי ולהיצמד במשך שישה שבועות לתפריט קבוע ומסוים. כך תמנעו ממזונות המזינים את החיידק. מעבר להנחיות להתנזר מחריפים, מטוגנים, סוכרים, וסולניים, אנו שואפים להעביר את מצב הקיבה לבסיסי יותר מאשר חומצי בזמן הימצאותו של החיידק.
שתיית מיצי ירקות ירוקים בשילוב עם מים, מיץ לימון ושמן זית תשיג את המטרה. הלימון חמוץ רק בחוץ והופך לבסיסי בפנים. הוא היחיד מפירות ההדר שמותר ואף מומלץ לצרוך במצב זה. חשוב לשים לב האם ישנה אי-סבילות למזון מסוים ואז יש להרחיקו משולחנו של הסובל מהחיידק.
החלופה הצמחית
תפקידם של הצמחים הוא חיטוי מערכת העיכול והורדת החומציות. קטילת החיידק נעשית בעזרת צמחים בעלי תכונה אנטי-בקטריאלית ספציפיות לחיידק ההילקובקטר כגון אוניה דה גאטו, פאו דה ארקו, לה פאצ׳ו, שמן אורגנו, אלת המסטיק ותמצית זרעי אשכולית. והצמחים מחזקים את מערכת החיסון שתאפשר לגוף להילחם בחיידק. החיידק מתקשה לפתח עמידות כנגד הצמחים לאורך זמן.
בעבר היה נהוג שימוש במי כסף - תמיסת מים מטוהרים המכילה בתוכה חלקיקי כסף בגודל של החלק הביליוני של המטר. היא מוכרת למדע עוד לפני גילוי האנטיביוטיקה. במחקרים גילו שאכן בשימוש יומי התמיסה מחסלת חיידקים ופטריות באותה יעילות של אנטיביוטיקה וללא תופעות לוואי. יש בשווקים גם פורמולות צמחים יעילות כגון פיטרוקנדי T-10 המורכבת מאורגנו, שום, עלי זית ופאו דה ארקו. ישנה גם פורמולת צמחים שנקראת "קנדיד אמזון" והיא יעילה מאוד.
רצוי לשקם את הפרוביוטיקה במעיים בין הטיפולים האנטיביוטיים, אך לא יותר מדי כדי לא להחליש את פעולת האנטיביוטיקה. תמיכה כזו חשובה במיוחד בטיפול הקונבנציונלי שהוא מזיק ביותר.
חשוב לזכור: ידוע שהחיידק מדבק ועובר מאדם לאדם באופן שאינו ברור לגמרי דרך הרוק או במצבי היגיינה ירודים. מספיק שבן משפחה אחד סובל ממנו, וכבר יימצא אצל בן משפחה נוסף.
רפלקסולוגיה פלוס, גדעון יצחק – שירותי בריאות, אבחון, טיפול וייעוץ לכל המשפחה.
ליצירת קשר ותגובות: נייד: 0544774144, gidone@bezeqint.net , פייסבוק – גדעון יצחק
