עם תחילת העידן הדיגיטלי עברו המשחקים השונים תהליך "דיגיטליזציה" דומה ומשחקי קופסא עברו למרחב הממוחשב. החל ממשחקי מחשב על מכונות משחק באולמות שיועדו לכך ועד למכשירי המשחקים הניידים שליוו רבים בתקופה שלפני שלושה עשורים. כיום, המכשיר הנמצא כמעט בכל כף יד, מכשיר הטלפון החכם הופך גם הוא לאמצעי משחק באמצעות אפליקציות ייעודיות.

לומדים לנצל את הנטייה האנושית לשחק
קורס פיתוח אפליקציות מעניק את הידע הראשוני כיצד אפשר לפתח ישומונים לשימושים רבים כאשר חלק ניכר מהאפליקציות הקיימות היום בחנויות מבוססות על משחקים. חלקם, על משחקים מוכרים בגרסת משחק הקופסא או הלוח כמו מונופול, שח מט, "הרמז", דמקה. משחקים אחרים מבוססים על משחקי קלפים כמו ברידג', רמי, סוליטר האהוב והמוכר או אפילו משחק "יניב" שהתפתח בארץ. לצדם, קיימים משחקים רבים שהחלו את דרכם כמשחקי מחשב אהובים ועברו לעולם האפליקציות כמו "דונקי קונג", "שובר הקירות" משחקי מלחמה ומשחקי אסטרטגיה מובילים.

לצד המשחקים המוכרים לדורות הקודמים ממקורות אחרים, מספר משחקים הצליחו לכבוש את השוק כאשר החלו כאפליקציות בלבד. בין המשחקים הללו ניתן למנות את "קאנדי קראש", "אנגרי בירדס" ומשחקים נוספים שהפכו למכונה המושכת כמות גדולה של שחקנים ובנויה על מודל של מכירת מוצרים דיגיטליים בתוך המשחק. כיצד מודל זה עובד?

רווחים ממוצרים דיגיטליים: אילו מודלים קיימים לשיווק המשחק
אפליקציות משחק רבות אינן גובות סכום כספי עבור הורדת האפליקציה אלא עובדות על מודל של מכירת שטחי פרסום (או קטעי וידיאו) באפליקציה וכן שיווק של מוצרים דיגיטליים. לדוגמה, במשחק "אנגרי בירדס" ניתן להרחיב את יכולות דמויות המשחק ולקבל "בונוסים" המסייעים להתקדם משלב אחד לאחר, לאחר רכישת "אסימונים" בצורות שונות במספר דולרים בודדים. כך, מטיל זהב בעולם המשחק הופך לכסף, מזומן בעולם האמיתי.
מודל נוסף הנפוץ באפליקציות מסוג זה, שניתן לראות גם באפליקציה של אנגרי בירדס, הוא הענקת מוצרים נדירים לצופים בפרסומות ווידיאו או באנרים במהלך המשחק.

פיתוח כישורי גיימינג: תחרויות משחקים וירטואליים

חלק מעניין נוסף שמאפיין את עולם הגיימינג בשנים האחרונות הוא יצירת מתחמי תחרות מיוחדים בהם שחקנים (גיימרים) יכולים לשחק בזמן אמת מול שחקנים אמיתיים אחרים במתחם משחקים וירטואלי או פיזי. הפרסים בתחרויות אלה יכולים לנוע ממספר אלפי דולרים לפרסים גבוהים בסך מאות אלפי דולרים. יש הסוברים כי בעתיד ניתן יהיה להגדיר את חלק ממשחקי המחשב כספורט אתגרי של ממש וליזום טורנירים הזוכים להשקעות מתקציבי ספורט קיימים.

בדרום קוריאה, לדוגמה, מתקיימת אליפות עולמית לגיימינג וגם ישראל שלחה נציגות לתחרות היוקרתית שזכתה לסיקור נרחב בעולם ולחסויות של חברות מובילות בתחום. היום, חלק ממערכת החינוך הדרום קוריאנית מאפשרת להתמחות במשחקי מחשב על מנת לייצר בעתיד דור של גיימרים שייצג את המדינה.

מהי הסיבה שמשחקים מצליחים כל כך?
אחת הסיבות שמשחקים מצליחים כל כך, הן במחשב והן בעולם האמיתי היא הסיבה שהם, כפי שתאר ויניקוט בספרו "משחק ומציאות" – המשחק מייצר מרחב חיים של היווצרות חיים משמעותית" ו-"משמש כר נרחב להתנסויות ללא חשש לתוצאותיהן. עם סיום המשחק מסתיימות ההתרחשויות ללא כל נשיאה באחריות".

למעשה, האספקטים השונים הקיימים היום במשחקי המחשב נלקחים גם לאפליקציות ולתוכנות שונות מ"העולם האמיתי". תחום חדש יחסית שמכונה "משחוק" או "גיימיפיקשן" בלועזית נוצר סביב מודל זה. נרחיב על כך מעט.

משחוק באפליקציות העולם האמיתי
כאשר אנו מקבלים "מדליה" בסוף סיום משימה במשחק מחשב, אנו נוטים לפתח נאמנות למשחק וממשיכים לשחק בו שעות נוספות. תחת אותו המודל מדליות אלה הועתקו גם לאפליקציות כמו "WAZE" המשמשת לניווט או לאפליקציות המעניקות "מדליות" וסמלים בסיום משימה חשובה בעבודה או עמידה בתוכנית תזונה.

כך, העולם החווייתי שאנו מוצאים במשחק מחשב משתלב בחוויית הלקוח. הוספת נקודות על ביצוע פעולות (כמו הנקודות שאוספים בשימוש בכרטיסי אשראי), שימוש בחידות ובשאלוני טריוויה באפליקציות שנועדו ללימוד ויצירת של מרחב מהנה בממשק אי-מייל פשוט הם חלק מהתוספות שהגיעו אלינו מעולם המשחק והופכות להיות חלק מממשק משתמש המושך אליו את האדם שוב ושוב. כי בסופו של יום, קל לנו יותר ליהנות ממשחק מאשר ממטלות מונוטוניות, נכון?