בריחת שתן היא תופעה שכיחה מאוד באוכלוסייה בכלל ואצל נשים בפרט. מבחינה רפואית, היא מוגדרת כדליפה בלתי רצונית שגורמת לבעיה חברתית, היגיינית או רפואית אבל רק 70% מהאנשים פונים לקבלת עזרה. בתוך כך, שכיחות דליפת שתן אצל נשים גבוהה פי 3 בהשוואה לגברים ועולה עם הגיל, כי עד גיל 40 הסיכוי לסבול ממנה הוא 8%-20%, מגיל 40 הוא 25% ומגיל 65 ומעלה הוא מזנק ל-40%.

למזלם של הסובלים מבריחת שתן, יש דרכים למנוע אותה ולצמצם את הסיכוי לכך שהיא תופיע. במקביל, ניתן לבצע כמה פעולות במישורים שונים על מנת להפחית את הפגיעה באיכות החיים.

הרגלי שתייה ותזונה: קובעים מה נכנס לגוף
לאוכל ולשתייה יש השפעה ישירה על עוצמת ושכיחות הסימפטומים שמופיעים בעקבות בעיה רפואית של בריחת שתן. ראשית, חשוב להפחית צריכת אלכוהול שמגרה את שלפוחית השתן ומגדיל את תפוקת השתן תוך כדי שהוא משבש את האותות שהמוח מעביר לשלפוחית לגבי המועד שבו עליה להתרוקן. שנית, רצוי גם לצמצם שתיית קפאין לרבות תה, מוצרי קקאו ומשקאות מוגזים כי הוא מגרה את שלפוחית השתן ויש לו אפקט משתן שמחמיר דליפת שתן לא רצונית.

כמו כן, גברים ונשים שסובלים מבריחת שתן צריכים להימנע מאכילת מזון מתובל ובצל טרי. כדאי להם להחליף ארוכות כבדות ועשירות בארוחות קלילות, להגביר צריכת סיבים תזונתיים שמונעים עצירות ולשתות מיצי פירות מענבים, תפוחים ופירות יער כדי לעכב התפתחות חיידקים.

תרגילים גופניים: מאמץ ששווה את ההשקעה
המטרה העיקרית של תרגילים גופניים בהקשר של דליפת שתן הוא לחזק את שרירי רצפת האגן. ניתן לבצע את התרגילים מדי יום כדי לקבל תוצאות טובות, או להתייעץ עם הרופא ולקבל המלצות על תרגילים שמבוצעים בדרגת קושי גבוהה יותר בהתאם למקרה האישי.

התרגיל הכי טוב לחיזוק שרירי רצפת האגן הוא לשכב על הגב עם ברכיים כפופות וכפות רגליים מפושקות קלות. לאחר מכן יש להחזיק את המתח ל-3 שניות, לשחרר אותו בהדרגה ולחזור על התרגיל 5-10 פעמים תוך כדי נשימה חלקה ונוחה אבל ללא הפעלת שרירי הבטן, הירכיים או הישבן.

תרופות וטיפולים: אביזרי עזר בהישג יד
קיימים כיום מגוון מוצרים שמיועדים לספיגת בריחת שתן והגנה על הבגדים והמצעים. מומלץ להכניס את המוצרים האלה לשימוש קבוע ולתת עדיפות תחתונים חד פעמיים, חיתולים או פדים נוחים.
בנוסף, ניתן להתייעץ עם הרופא לגבי מכשירים טבעיים שמונעים דליפה ובהם אביזרים שמורכבים על השופכה וניתן להסירם בעת הופעת הצורך להשתין. לבסוף, במקרים חמורים תישקל התערבות רפואית וכירורגית להתמודדות עם הבעיה ולא רק עם הסימפטומים.