-מה גרם לך להתעניין ברכישת מכבי נתניה?

"הרגשתי שהייתי חייב לעשות משהו כדי להשקיע בישראל. אנחנו מאוד מאמינים בהשקעות בתחום הספורט. אני ציוני, מאמין גדול במדינת ישראל, נולדתי בחדרה, גדלתי בכרכור והעיר הכי משמעותית עבורי כילד והקבוצה הכי חשובה לי וזאת שעקבתי אחריה הכי הרבה - הייתה מכבי נתניה. אז כשהגיעה האפשרות לעשות את המהלך הזה, היה לי מאוד ברור שנעשה את זה. אני מאוד נרגש ומתרגש להיות מעורב במהלך הזה".

-מכבי נתניה לא זכתה בתואר יותר מ-40 שנה ומבחינת האוהדים אתה סוג של משיח עבורם. איך אתה רואה את זה?

"אני לא יודע אם אני המשיח, אבל אני כן מתכוון לעשות משהו כדי להחזיר את נתניה לשנות הזוהר שלה. יש לנו את האסטרטגיה לעשות את זה. כשהמשיח מגיע, אז יש אופציה בעולם באותו רגע. כאן זה ייקח לנו קצת יותר זמן. דברים טובים בדרך כלל לוקחים הרבה זמן והשקעה, אז זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות. אני חושב שבמוקדם או במאוחר, נחזיר את נתניה לשנות הזוהר שלה ונתחיל עידן חדש". 

-בוא נתחיל מההתחלה. מי הוא רוס קסטין?

“אני קודם כל ישראלי ואני מחשיב את עצמי כישראלי מעל הכול. נולדתי בחדרה, גדלתי בכרכור של שנות ה-'70 וה-80', שזה מקום מיוחד. ישר נכנסתי לכל מה שקשור לציונות: תמכתי בישראל בכל הזירות וגם בספורט. חיפשתי להתחבר לקבוצה המקומית והקבוצה המקומית הייתה מכבי נתניה. תמיד אהבתי את המועדון ואת הקבוצה. בשנות ה-80', הייתי עוקב אחרי הקבוצה, אפילו לאחר מכן כשעזבתי את הארץ בתחילת שנות ה-90'. אני ישראלי ציוני, הבן שלי נולד בנתניה, אחותי נולדה בנתניה. את רוב הקריירה שלי עשיתי בחו"ל: הייתי בשווייץ ובניו יורק ובשנים האחרונות במיאמי בגלל חברת ההשקעות שמתעסקת בסכומים של שלושה מיליארד דולרים. המפנה חל לפני מספר שנים, כשהתחלנו להבין שאנחנו רוצים לא רק לעקוב אחרי עולם הספורט, אלא גם להיות מעורבים. בנינו מודל מסוים ומכבי נתניה היא היהלום של המודל הזה".

-אתה מבין למה אומרים שההתחלה שלכם לא הייתה חלקה? הרי גם דאפה וגם ורגאס עזבו…

"אני חושב ששני השחקנים האלה לא הראו רצון להמשיך לשחק בקבוצה. אנחנו מאחלים להם הרבה בהצלחה והם אחלה בחורים, אבל אנחנו רוצים שחקנים שמתרגשים לבוא לשחק פה. בלי התרגשות לא תביא יכולת בטווח הארוך. ורגאס היה לא מרוצה, לא דווקא במכבי נתניה אלא הוא לא התחבר לארץ. הוא הכריז בצורה מאוד ברורה שהוא לא יבוא. אז אשאל אותך שאלה: מה תעשה אם יש לך שחקן שלא רוצה לשחק אצלך? תכריח אותו? לגבי דניאל דאפה, היה לו סעיף שחרור שידענו עליו לפני שקנינו את הקבוצה. הוא תכנן לממש אותו בקרוב בכל אופן. הייתה לנו הזדמנות למכור שחקן שהלך לצאת בכל אופן ומכרנו אותו בצורה יעילה, אחת המכירות הגבוהות בכדורגל העולמי לשחקן שהוא בן 17. לא היה מהלך אחר שבו יכולנו לעשות יותר. עוד לפני שנכנסנו לניהול, היה ברור לנו ששתי ההעברות הללו יקרו".

-מי מקבל את ההחלטות בנתניה?

"ההחלטות מתקבלות על ידי: אני מגיע להחלטות, ביחד עם הצוות שלי שמספק לי ייעוץ והרבה עזרה. כמובן עם הצוות בארץ בראשות גיל המנכ”ל, יוסי אבוקסיס המאמן שאיתו אנחנו כמובן מדברים כל הזמן. בחו"ל יש את מקס דה ג'יגליו שהוא יד ימיני ועובד איתי כבר כמעט 10 שנים מאז שפתחתי את המשרד שלי במיאמי. יש לנו כמה חבר’ה במשרד במיאמי שמתעסקים רק בכדורגל".

-לכמה שנים הגעתם?

"אני יכול להגיד לך שאני כבר מדבר עם הבנים שלי כדי שיבינו מה היא מכבי נתניה. בחיים שלי, כשמדברים על טווח ארוך אז מדובר טווח ארוך מאוד. ‘נבר סיי נבר’, אבל אני רק שלושה שבועות פה ואני יכול להגיד לך שאני לא יכול אפילו לחשוב על זמן בו לא אהיה מעורב בקבוצה. אנחנו חושבים על משהו היסטורי. אז אני לא יודע להגיד לך אם אהיה פה דורות, אבל כן רוצה להיות פה”.