כאן, בין הכרמים והשדות של גבעת עדה, זכרון יעקב ויישובי אלונה, נמשך כבר יותר ממאה שנה סיפורם של החלוצים שבנו את הארץ. בין אותן משפחות מייסדות, שהניחו את היסודות להתיישבות באזור, צמחה גם משפחת כהן – משפחה שתרומתה לא הסתיימה בגבולות המושבה, אלא המשיכה אל מעבר לים.

טובי לוב היא בתו של ראובן כהן, בן גבעת עדה, שבחר לפני שנים רבות לצאת לאפריקה מתוך חזון לסייע בפיתוח החקלאות במדינות היבשת ולהעביר את הידע והניסיון החקלאי שנרכש בארץ ישראל. רוח החלוציות שאפיינה את דור המייסדים המשיכה גם בדורו – לא עוד בהקמת מושבות, אלא בהפרחת אדמות ובסיוע לעמים אחרים לבנות עתיד טוב יותר.

בתוך אותה מציאות נולדה וגדלה טובי בניגריה. כבר מגיל צעיר חיה בין שתי תרבויות – אפריקה מצד אחד, והקשר העמוק לישראל, לגבעת עדה ולמורשת משפחתה מן הצד האחר. החיבור הזה הפך עם השנים לייעוד של ממש.

לאחר שעלתה לישראל, התגייסה לצה"ל מתוך תחושת שליחות עמוקה. במהלך שירותה הצבאי יצאה לקורס קצינים והפכה לקצינה בצה"ל. שירותה סימן נקודת מפנה בחייה, ובאותה תקופה זכתה להכרה כקצינה הניגרית הראשונה ששירתה בצה"ל – הישג שצוין על ידי הרמטכ"ל לשעבר. עבור טובי, השירות הצבאי לא היה רק פרק משמעותי בחייה האישיים, אלא הרגע שבו התגבשה תחושת הייעוד שלה: לייצג את ישראל בגאווה, לבנות גשרים בין עמים ולהקדיש את חייה לחיזוק מעמדה של המדינה בעולם.

לאחר שחרורה בחרה להפוך את סיפורה האישי לשליחות ציבורית. היא מקדישה את חייה לבניית גשרים בין ישראל לבין מדינות וקהילות ברחבי אפריקה, תוך יצירת שיתופי פעולה עם מנהיגים, אנשי עסקים וקהילות נוצריות אוהדות ישראל.

אחד מתחומי פעילותה המרכזיים הוא גיוס תמיכה וסיוע עבור מגן דוד אדום . באמצעות קשריה הענפים עם קהילות אוונגליסטיות באפריקה וברחבי העולם, היא פועלת לגיוס תרומות שנועדו לסייע ברכישת אמבולנסים, ציוד רפואי מתקדם, ציוד מגן ואמצעים מצילי חיים עבור צוותי רפואת החירום, מתוך אמונה שכל תרומה יכולה להציל חיים ולחזק את יכולתה של ישראל להעניק טיפול בשעותיה הקשות ביותר.

במקביל, טובי פועלת ללא לאות לחיזוק ההסברה הישראלית בזירה הבינלאומית. היא מרצה בכנסים, נפגשת עם מנהיגים דתיים וציבוריים ומובילה יוזמות המחזקות את הקשר בין מיליוני נוצרים אוהבי ישראל לבין מדינת ישראל. פעילותה הפכה אותה לאחת הדמויות הבולטות בקידום יחסי ישראל–אפריקה ובהעמקת הידידות בין העמים.

אך לצד הפעילות הבינלאומית הענפה, עומד גם סיפור משפחתי מרגש. כאשר הגיעה לישראל כעולה חדשה, הייתה זו סבתה האהובה, טובה כהן, רעייתו של נחום כהן ז״ל שהעניקה לה בית, תחושת שייכות. טובה ליוותה אותה בשנותיה הראשונות בארץ, חיזקה אותה והעבירה לה את סיפורי המשפחה, ההתיישבות והציונות שעליהם גדלה. עבור טובי, סבתה הייתה הרבה יותר מדמות משפחתית – היא הייתה מקור השראה, מצפן ערכי ודוגמה חיה למסירות, לאהבת הארץ ולנתינה.

השורשים העמוקים שנטעה בה סבתה, לצד הדוגמה האישית של אביה, שבחר להקדיש את חייו לפיתוח החקלאות באפריקה, הם שעיצבו את תחושת השליחות שמלווה אותה עד היום. אם אביה בנה גשרים באמצעות חקלאות וידע ישראלי, טובי בונה גשרים באמצעות אמונה, דיפלומטיה, שותפות ואהבת ישראל.

סיפורה של טובי לוב מזכיר כי החלוציות לא הסתיימה עם ייבוש הביצות או נטיעת הכרמים. בדור שלנו היא לובשת צורה אחרת – של יצירת קשרים בין עמים, של הסברה, של הושטת יד ושל הצלת חיים.

מן הגבעות של גבעת עדה ועד לכפרים, לערים ולקהילות ברחבי אפריקה, ממשיכה טובי לוב לשאת את שמה הטוב של משפחתה ושל האזור כולו. היא מוכיחה שגם במאה ה־21 אפשר להיות חלוץ – לא רק בבניית הארץ, אלא גם בבניית גשרים של אמונה, ידידות ותקווה בין ישראל לעולם.

זהו סיפור של משפחה אחת, של שלושה דורות ושל רעיון אחד: שהחלוציות אינה מסתיימת לעולם. היא רק משנה צורה. מהמייסדים שבנו את גבעת עדה, דרך ראובן כהן שיצא לאפריקה כדי לסייע בפיתוח החקלאות, ועד טובי לוב, שמקדישה את חייה לחיזוק ישראל, להצלת חיים ולבניית גשרים של אמונה וידידות בין ישראל לעולם – זהו סיפורה של מורשת שממשיכה לצמוח.