עריכת צוואה היא אחד הצעדים החשובים ביותר בתכנון עיזבון. היא מבטאת את רצונו האחרון של האדם — כיצד יחולק רכושו, מי ייהנה ממנו ובאילו תנאים. אף שצוואה בכתב יד יכולה להיות חוקית לחלוטין, כל עוד מתקיימים התנאים שבחוק, מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה כדי לנסח אותה נכון.

ארבע דרכים לעריכת צוואה בישראל

במשפט הישראלי קיים עיקרון יסודי של חופש הציווי: אדם רשאי לקבוע מה ייעשה ברכושו כרצונו. עם זאת, חוק הירושה מכיר בארבע צורות בלבד לעריכת צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. לכל אחת מהדרכים הללו דרישות טכניות משלה — חתימה, עדים, תאריך ולעיתים גם רישום. אם הצוואה אינה עומדת בדרישות, היא עלולה להיפסל לאחר פטירת המצווה. כך, למשל, החוק קובע כי צוואה בכתב יד חייבת להיכתב כולה ביד המצווה, לשאת תאריך בכתב ידו ולהיחתם על ידו.

בתי המשפט אף דחו לא פעם בקשות לקיום מסמכים שנשאו את הכותרת "צוואה", כאשר נמצאו בהם פגמים צורניים כגון היעדר תאריך או חתימה. במקרים כאלה נקבע לעיתים כי מדובר בטיוטה בלבד, שלא השתכללה לכדי צוואה תקפה.

לא רק הצורה

עמידה בדרישות הצורניות אמנם חשובה, אך היא אינה מספיקה. השאלה האמיתית היא האם נוסח הצוואה אכן משקף את רצון המצווה עד הסוף.

נניח שראובן מבקש להוריש את כל רכושו לאשתו, ולאחר פטירתה להעביר הכול לילדיו בחלקים שווים. הוא עורך צוואה בכתב יד, מקפיד על התאריך והחתימה, וכותב: "אני מוריש את כל הרכוש שלי: הדירה שאנחנו גרים בה, האוטו והכספים שבבנק, לאשתי דינה, ואחרי שהיא תלך לעולמה כל הרכוש יעבור לילדיי, בחלקים שווים: צילי וגילי".

הצוואה הזו תקינה מבחינה צורנית, אך אין ודאות שרצונו של ראובן יקוים כפי שהוא התכוון. לדוגמא: מה יקרה אם דינה תבחר להעביר את הדירה במתנה לצד שלישי בעודה בחיים? אין שום דבר בצוואה שמונע זאת ממנה. מה אם ראובן ירכוש דירה נוספת אחרי עריכת הצוואה, כך שבמותו היה בעלים של שתי דירות? הצוואה שותקת בנוגע לרכוש נוסף שיכול ראובן לצבור במהלך חייו. ומה אם אחד הילדים ילך לעולמו לפני ראובן וישאיר אחריו ילדים קטינים? הצוואה לא טיפלה במקרה של יורש במקום יורש ועל כן, לפי חוק הירושה, החלק של הילד שנפטר יתחלק בין ילדיו (הנכדים של ראובן) שהאפוטרופוס הטבעית שלהם היא אימם והיא זו שבפועל תקבל את החלק של הבן שנפטר.

בלי התייחסות מפורשת למקרים כאלה ועוד, הצוואה עלולה להוביל לתוצאה שונה מזו שראובן התכוון אליה ובעקבות זאת לסכסוכים בין היורשים ולהליכים משפטיים ארוכים ויקרים.

סיכום

הדין הישראלי מבקש לכבד את רצון המצווה, ומאפשר לכל אדם לקבוע למי יועבר רכושו ואף לשלול זכויות מיורשים על פי דין. אבל כדי שהרצון הזה יתממש בפועל, הצוואה צריכה להיות מנוסחת בזהירות, תוך חשיבה על מצבים עתידיים ועל כל הסיטואציות הרלוונטיות למשפחה. ליווי משפטי מקצועי הוא לעיתים ההבדל בין צוואה שמכבדת ומקיימת את רצון המצווה לבין מסמך שיוצר מחלוקות, פרשנויות וסכסוכים מיותרים.



לימור גוילי, עו"ד ונוטריון

עורכת צוואות ומוסמכת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך. מעבירה הרצאות לגיל השלישי ולפני פרישה.

'מגדל החלוצים', דרך פתח תקווה 6, נתניה (מול קניון השרון)

טל' 077-700-2454 ; נייד: 054-4598927 ;

דוא"ל: limor@limorjg-law.com

הערה משפטית: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי, ומובא כמידע כללי בלבד.