לא תמיד הבעיה בירושה היא השאלה מי זכאי לה. לפעמים כל הצדדים יודעים היטב מי אמור לקבל מה, אבל דווקא אז מתחיל הקושי האמיתי: אחד היורשים מסרב לחתום, מושך זמן, מתנגד לכל צעד או משתמש בזכויותיו כדי להפעיל לחץ על שאר בני המשפחה. במצב כזה, עיזבון שלם עלול להיתקע - והמחיר אינו רק כספי, אלא גם רגשי ומשפחתי.

איך נראה סירוב לשתף פעולה בפועל?

סירוב כזה לא תמיד נראה כמו דרמה גלויה. לפעמים היורש פשוט אינו משיב להודעות. לפעמים הוא דוחה שוב ושוב פגישה או חתימה. במקרים אחרים הוא מתנגד לכל הצעה, דורש תנאים חדשים, חולק על שווי הנכס או מסרב להתקדם בלי לקבל יתרון כלכלי מסוים. יש גם מי שטוען שהוא "עדיין בודק", אך בפועל גורם לקיפאון שנמשך חודשים ארוכים.

הבעיה היא שגם אם אותו יורש מחזיק בחלק קטן יחסית בעיזבון, הכוח שלו בפועל עשוי להיות גדול מאוד. די בחתימה אחת שחסרה, בהסכמה אחת שאינה ניתנת או בהחלטה אחת שאינה מתקבלת כדי לעכב את כל יתר היורשים. כך הופכת הירושה לכלי במאבק משפחתי, ולא למנגנון מסודר שמכבד את רצון המנוח.

כשהדירה הופכת לזירת מאבק

העיכוב בולט במיוחד כאשר בעיזבון יש דירת מגורים. דירה אינה נכס שאפשר תמיד לחלק בלחיצת כפתור. צריך להחליט אם למכור, להשכיר, לשפץ, לאפשר לאחד היורשים לגור בה, או לקבוע כיצד תחולק התמורה. אם אחד היורשים מסרב להתקדם, כל השאר נותרים תקועים. בינתיים החשבונות ממשיכים להגיע, התחזוקה נמשכת ולעיתים גם ערך הנכס נפגע.

לא תמיד זו רק שאלה של כסף

חשוב להבין שסירוב לשתף פעולה אינו נובע תמיד משיקול כלכלי טהור. לעיתים הוא מבטא משקעים ישנים בין אחים, תחושת קיפוח, כעס על ההורה שנפטר או רצון להשיג שליטה והכרה. לכן סכסוכי ירושה נוטים להסלים במהירות. מה שנראה בתחילה כמו עיכוב טכני הופך עד מהרה לעימות רגשי טעון.

ומה אם היורש גר בחו"ל?

יש גם מקרים שבהם הבעיה פחות אישית ויותר לוגיסטית. יורש שמתגורר בחו"ל עשוי לעכב את ההליך בשל המרחק, פערי זמן, קושי בהעברת מסמכים או צורך בחתימות מאומתות. גם במקרים כאלה נוצר עיכוב, אך בדרך כלל הסיטואציה המורכבת יותר היא זו שבה היורש נוכח, מבין היטב את המצב, ובכל זאת בוחר לעכב את כולם.

איך אפשר להתקדם?

השלב הראשון הוא לנסות לרכז את הטיפול בעיזבון באופן מסודר, באמצעות תקשורת ברורה וליווי מקצועי. כשמדובר ביורש שחי בחו"ל, לעיתים ניתן להיעזר בייפוי כוח מתאים. כשמדובר ביורש שמסרב לשתף פעולה, ייתכן שלא יהיה מנוס מנקיטת צעדים משפטיים שיאפשרו להתגבר על השיתוק ולממש את זכויות כלל היורשים.

בית המשפט כבר ראה את זה קורה

ההליך המשפטי הנפוץ ביותר הוא תביעה לפירוק שיתוף. במסגרת הליך זה, אחד היורשים, שאינו מוכן להמתין עוד, מבקש מבית המשפט להורות על חלוקת הנכס בינו לבין שאר היורשים, בין אם באמצעות מכירתו וחלוקת התמורה בין היורשים לפי חלקם בנכס, ובין אם באמצעות "פירוק בעין". "פירוק בעין" רלוונטי רק לנכסים שניתן לחלק בין היורשים, כגון שטח אדמה שניתן לחלקו ביניהם בלי למכור אותו.

השורה התחתונה

בירושה לא מספיק לדעת מי היורשים. צריך גם דרך מעשית להתקדם. די ביורש אחד שמסרב לשתף פעולה כדי לעכב עיזבון שלם, להעמיק את הקרע המשפחתי ולהפוך רגע רגיש ממילא לזירת מאבק מיותרת.

לימור גוילי, עו"ד ונוטריון

עורכת צוואות ומוסמכת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך. מעבירה הרצאות לגיל השלישי ולפני פרישה.

'מגדל החלוצים', דרך פתח תקווה 6, נתניה (מול קניון השרון)

טל' 077-700-2454 ; נייד: 054-4598927 ;

דוא"ל: limor@limorjg-law.com

הערה משפטית: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואישי, ומובא כמידע כללי בלבד.