שני אחים נאבקו על עיזבון אחיהם: האחד ביקש חלוקה שווה, האחר דרש שלושה רבעים. בפסק דין שניתן לאחרונה הבהיר בית המשפט העליון כי בירושה ללא צוואה, הדרך אל העיזבון עוברת דרך ההורים - ולא כל האחים מגיעים מאותו מסלול.

האם אח הוא אח גם כשמגיעים לחלוקת הירושה? מבחינה משפחתית ורגשית, בוודאי. מבחינת חוק הירושה, התשובה מורכבת יותר. בפסק דין שניתן לאחרונה, ב-11 באוקטובר 2026, קבע בית המשפט העליון כי עיזבון אינו מתחלק בהכרח בשווה בין אחיו של נפטר משני הוריו לבין אחיו מהורה אחד בלבד. פסק הדין נכתב בידי השופטת יעל וילנר, בהסכמת השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין.

סכסוך משפחתי, שאלה עקרונית

במרכז הפרשה עמד אדם שנפטר בשלהי 2023, רווק וללא ילדים, ולא הותיר צוואה. הוריו נפטרו שנים קודם לכן. שני אחיו נותרו חלוקים בשאלה כיצד יחולק רכושו: האחד היה אחיו מצד האם בלבד, ואילו האחר היה אחיו מצד שני ההורים. האחרון ביקש לקבל שלושה רבעים מהעיזבון ולהותיר לאח האחר רבע.

האח מצד האם התנגד. לטענתו, אין הצדקה להבחין בין אחים המצויים באותה דרגת קרבה למנוח, ויש לחלק את הירושה בשווה. לאחר שעמדתו נדחתה בבית המשפט לענייני משפחה ובמחוזי, הגיעה המחלוקת לעליון, שהחליט לדון בה בשל חשיבותה העקרונית.

לא סופרים אחים, מחלקים ענפים

החוק קובע את זהותם של היורשים על-פי דין, תוך חלוקה לשלושה מעגלי קרבה משפחתית למוריש, המכונים "פרנטלות" (Parentéle). על הפרנטלה הראשונה נמנים בן-זוג וילדי המוריש; עם הפרנטלה השנייה נמנים הורי המוריש ועם השלישית – הורי הוריו של המוריש. אם המוריש השאיר קרובים מהפרנטלה הראשונה הם היורשים ואין לקרובים אחרים זכות לרשת אותו. אם לא נותרו למוריש קרובים מהפרנטלה הראשונה, יירשו אותו הקרובים מהפרנטלה השנייה, ואם לא הותיר אחריו המוריש קרובים מהפרנטלות הראשונה והשנייה – יירשו אותו קרוביו מהפרנטלה השלישית.

בנסיבות שנדונו בפסק הדין, אילו הורי המנוח היו בחיים (הפרנטלה השנייה), כל אחד מהם היה יורש מחצית מעיזבונו. מכיוון שנפטרו לפניו, ילדיהם באים במקומם. הנקודה המרכזית היא שהאחים אינם יורשים מכוח מעמד עצמאי כאחים, אלא כחליפים של ההורים.

מכאן החשבון: המחצית המיוחסת לאם מתחלקת שווה בשווה בין שני האחים. המחצית המיוחסת לאב מגיעה כולה לאח שהוא גם בנו. התוצאה היא שלושה רבעים לאח משני ההורים ורבע לאח מצד האם. זו שיטת ה״גזעים״: חלוקה לפי ענפי המשפחה, ולא חלוקה אחידה לפי מספר היורשים.

השופטת וילנר הדגישה כי אין כאן קביעה שאח מהורה אחד קרוב פחות למנוח או ראוי פחות לרשת אותו. השוויון שהחוק מבטיח הוא בין הילדים החולקים את חלקו של אותו הורה, ולא בהכרח בין כל האחים ביחס לעיזבון כולו.

אז מה השתנה?

חשוב לדייק: העליון לא שינה את חוק הירושה ולא ביטל כלל קודם שחייב חלוקה שווה. שיטת החלוקה שאושרה כבר יושמה בפסקי דין קודמים כבר משנת 1979. מנגד, בספרות המשפטית ובפסק דין של בית המשפט למשפחה הובעה גישה שתמכה בשוויון בין האחים. החידוש הוא בהכרעה העקרונית של העליון לטובת שיטת הגזעים ובדחיית הפרשנות המתחרה.

כלומר, לא מעבר משוויון לאי-שוויון, אלא הבהרה מוסמכת כיצד יש לפרש את ההסדר הקיים. גם היחס בין חלקי הירושה אינו נוסחה קבועה לכל משפחה: הוא תלוי בהרכב המשפחתי ובמספר הזכאים בכל ענף.

לימור גוילי, עו"ד ונוטריון

עורכת צוואות ומוסמכת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך. מעבירה הרצאות לגיל השלישי ולפני פרישה.

'מגדל החלוצים', דרך פתח תקווה 6, נתניה (מול קניון השרון)

טל' 077-700-2454 ; נייד: 054-4598927 ;

דוא"ל: limor@limorjg-law.com