לא חייבים להתחתן כדי לרשת את בן הזוג. אבל גם זוגיות ארוכה וילדים משותפים אינם מבטיחים ירושה. פסק דין של בית המשפט העליון ממחיש מדוע השאלה החשובה היא לא רק מה היה בין בני הזוג, אלא מה נותר מהקשר בסוף הדרך.

בלי חתונה, עם זכות לרשת

מה קורה כשאדם הולך לעולמו ובת זוגו אינה נשואה לו? בניגוד לטעות נפוצה, היעדר טבעת אינו שולל ירושה. סעיף 55 לחוק הירושה מעניק לבת הזוג זכויות כמו לבת זוג נשואה אם התקיימו מספר תנאים: חיי משפחה ומשק בית משותף, בשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, והמנוח לא השאיר בצוואתו הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת. התנאים האלה צריכים להתקיים יחד.

וכמה היא תקבל? כאשר המנוח הותיר ילדים, בת זוג  אשר עומדת בתנאים זכאית, ככלל, למחצית משאר העיזבון, נוסף למיטלטלי משק הבית המשותף, לרבות מכונית הנוסעים המתאימה להגדרת החוק. כלומר, לא הכול עובר בהכרח לילדים, אך גם בת הזוג אינה יורשת בהכרח הכול .

היו זוג, היו הורים - ואז נוצר הקרע

במרכז פסק הדין שניתן באוגוסט 2025 על ידי בית המשפט העליון עמדה אישה שביקשה לרשת את בן זוגה לשעבר, שנפטר בדצמבר 2016. למנוח היו חמישה ילדים: שניים מנישואים קודמים, ילד נוסף מקשר אחר ושני ילדים משותפים עמה. האישה טענה שהיא זכאית לחלק בעיזבון כידועה בציבור; שניים מילדיו התנגדו.

במסגרת הסכסוכים המשפחתיים הוסכם להעביר את המחלוקות להליך של גישור ובוררות. תחילה התבקשה הבוררת להכריע בשאלה האם  האישה הייתה ידועה בציבור של המנוח לצורכי ירושה?

התשובה הייתה מורכבת: במשך שנים השניים אכן היו ידועים בציבור. אלא שלפי ממצאי הבוררת, בשנה שלפני מותו נפער ביניהם קרע, ויסוד חיי המשפחה חדל להתקיים. לכן נקבע שהאישה אינה זכאית לרשת אותו. בפסק הבוררות צוינה גם הפרדה רכושית, אך חשוב שלא לבלבל: סעיף 55 אינו מציב שיתוף בבעלות על הרכוש כתנאי נפרד לירושה.

למה הילדים המשותפים לא הספיקו?

משום שהורות משותפת מעידה על עבר משותף, אך אינה מבטיחה שחיי הזוגיות נמשכו עד הפטירה. במקרה הזה, ההכרה בשנות הזוגיות לא גברה על הממצא שחיי המשפחה הסתיימו בשנה האחרונה. עם זאת, אין לקרוא את ההכרעה ככלל שלפיו כל ריב או משבר שוללים ירושה: הממצא כאן היה שחיי המשפחה חדלו, ולא רק שהיחסים היו מתוחים.

ומה אם שמרנו על חשבונות נפרדים?

זוגות רבים מנהלים חיים משותפים, אך מקפידים שכל אחד יישאר בעל רכושו. האם הפרדה כזאת שוללת ירושה? לא כשלעצמה. השאלה למי שייך הרכוש בחיים והשאלה מי יירש אותו לאחר המוות הן שאלות שונות. סעיף 55 אינו דורש שכל הנכסים יהיו משותפים, אלא שיתקיימו חיי משפחה ומשק בית משותף, לצד יתר תנאיו. במקרה הזה, הממצא המכריע נגד האישה היה שחיי המשפחה חדלו להתקיים בשנה שקדמה לפטירה.

לא להשאיר לילדים לנחש מה רציתם

מאחורי המחלוקת המשפטית מסתתרת שאלה אנושית: מה היה המנוח רוצה? שבת זוגו תקבל חלק מרכושו, או שהכול יעבור לילדיו? כשאין הוראה מתאימה בצוואה, התשובה אינה נקבעת לפי השערות המשפחה, אלא לפי התנאים שקובע החוק. כך עלולות שנים של חיים משותפים להפוך לאחר המוות למאבק על השאלה מתי, ואם בכלל, הסתיימה הזוגיות.

לכן, מי שרוצה להבטיח לבת זוגו חלק ברכוש, או דווקא להותירו לאחרים, מוטב שיבטא זאת בצוואה ברורה ויבחן את עדכונה בעקבות שינוי בזוגיות. צוואה יכולה לזכות גם בת זוג שאינה עומדת בתנאי סעיף 55, והוראה אחרת בצוואה יכולה לשנות את התוצאה שהייתה מתקבלת מכוחו. במקום להשאיר לבני המשפחה להתווכח על טיב האהבה, אפשר להשאיר להם הוראות.  

לימור גוילי, עו"ד ונוטריון

עורכת צוואות ומוסמכת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך. מעבירה הרצאות לגיל השלישי ולפני פרישה.

'מגדל החלוצים', דרך פתח תקווה 6, נתניה (מול קניון השרון)

טל' 077-700-2454 ; נייד: 054-4598927 ;

דוא"ל: limor@limorjg-law.com