כשאדם נפטר, היורשים שלו לא חייבים לקבל את חלקם בעיזבון. הם יכולים לבחור לוותר עליו באמצעות פעולה משפטית שנקראת הסתלקות מירושה. ההחלטה עשויה לפשט את חלוקת הרכוש ולסייע לבני משפחה אחרים, אבל היא גם עלולה לשנות את עתידו הכלכלי של המסתלק.

מהי הסתלקות מירושה?

הסתלקות היא ויתור של יורש על חלקו בעיזבון, כולו או חלקו. היא אפשרית בין שהזכאות לירושה נובעת מצוואה ובין שהיא נובעת מהדין, כאשר אין צוואה תקפה.

למשל, לאחר פטירת אב, ילדיו עשויים לבחור להסתלק מחלקם בעיזבונו לטובת אמם. כך האם תקבל חלק גדול יותר בעיזבון. ככלל, הסתלקות לטובת אדם מסוים מוגבלת לבן זוגו, לילדו או לאחיו של המוריש.

ההסתלקות נעשית בהודעה בכתב ובתצהיר, במסגרת הליך הירושה. חשוב להבחין בין צו ירושה, שניתן כשאין צוואה תקפה וקובע מי היורשים ומה חלקיהם, לבין צו קיום צוואה, שנותן תוקף לצוואה. ככלל, ניתן להסתלק לאחר הפטירה וכל עוד העיזבון לא חולק - ולא רק לפני שניתן אחד הצווים.

למה שמישהו ירצה לוותר?

אחת הסיבות הנפוצות היא רצון להקל על בן הזוג שנותר בחיים. לדוגמה, ילדים עשויים לוותר על חלקם בדירת ההורים לטובת ההורה שנותר בה. במקרים אחרים, ההסתלקות מבטאת רצון משפחתי להעביר את הזכויות ליורש אחר או לפשט את חלוקת העיזבון.

עם זאת, לא כל הסתלקות משיגה את התוצאה שהמשפחה מכוונת אליה. חשוב לבדוק מראש מי יקבל בפועל את החלק שממנו מסתלקים, וכן אם יש להחלטה השלכות משפטיות, כלכליות או מיסויות בנסיבות המקרה.

ומה החסרונות?

החיסרון המרכזי פשוט: המסתלק מוותר על זכות בעלת ערך, ולא רק חותם על מסמך טכני. אם הזכויות עוברות לאדם אחר, ככלל אותו אדם יוכל להחליט בהמשך מה לעשות ברכושו, שכעת כולל גם את חלקו של המסתלק.

ההנחה ש"הכול יגיע אליי בסוף" אינה בהכרח נכונה. למשל, האם שקיבלה את חלקם של ילדיה עשויה לערוך צוואה ולבחור למי להוריש את רכושה. לדוגמא: 4 ילדים הסתלקו לטובת אימם והיא עורכת צוואה לפיה היא מורישה את כל רכושה לבת אחת בלבד. נוסף על כך, חזרה מהסתלקות לאחר מעשה אינה מובנת מאליה: מי שמבקש לבטלה עשוי להידרש להוכיח פגם משפטי, כגון הטעיה או עושק.

המקרה שהגיע לבית המשפט

בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (יוני 2026) נדונה תביעתה של בת שביקשה לבטל את הסתלקותה מעיזבון אביה. כשלושה שבועות לאחר פטירתו היא חתמה על תצהיר הסתלקות לטובת אמה. עיקר העיזבון כלל את חלקו של האב בדירת המגורים, וצו הירושה ניתן בינואר 2019.

הבת טענה, בין היתר, שלא הבינה את משמעות הוויתור, שהאם הטעתה אותה לחשוב שמדובר בהליך פורמלי, ושמצבה הנפשי ויחסי התלות ביניהן פגעו ברצונה החופשי. האם טענה מנגד שהבת חתמה מתוך בחירה ומודעות.

בית המשפט דחה את התביעה. הוא קבע שהבת לא הוכיחה את הפגמים שטענה להם, והביא בחשבון בין היתר את גילה בעת החתימה, ביטויים לעצמאותה ואת התייעצותה עם בן זוגה לשעבר. בית המשפט שקל גם את העובדה שחלפו כחמש השנים עד להגשת התביעה. הבת חויבה בהוצאות בסך 15,000 ₪.

לפני שחותמים

הסתלקות יכולה להיות פתרון משפחתי מתאים, אך היא אינה רק מחווה סמלית. לפני החתימה כדאי לברר על מה מוותרים, מי יקבל את הזכויות ומה עשויות להיות ההשלכות בעתיד - ולשקול קבלת ייעוץ משפטי עצמאי.         

לימור גוילי, עו"ד ונוטריון

עורכת צוואות ומוסמכת האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך. מעבירה הרצאות לגיל השלישי ולפני פרישה.

'מגדל החלוצים', דרך פתח תקווה 6, נתניה (מול קניון השרון)

טל' 077-700-2454 ; נייד: 054-4598927 ;