הקיץ הישראלי מציב אתגרים הולכים וגדלים בפני הערים הצפופות, ותל אביב כבר נערכת למציאות החדשה. מנטיעת אלפי עצים ועד לתכנון מבנים מותאמי אקלים, כך מנסה העיר להפוך את הרחובות לנעימים יותר גם בימים החמים

הקיץ הישראלי תמיד היה חם, אבל בשנים האחרונות ההתמודדות עם עומסי החום הופכת לאתגר משמעותי יותר, במיוחד בערים הגדולות. החום משפיע לא רק על הנוחות שלנו ברחוב, אלא גם על האפשרות להתנייד ברגל, לשהות במרחבים ציבוריים וליהנות מפעילויות מחוץ לבית. לנוכח התחזיות להמשך ההתחממות, רשויות מקומיות בישראל מקדמות פתרונות שנועדו להתאים את המרחב העירוני לתנאי האקלים המשתנים. אחת מהן היא תל אביב-יפו, שכבר בשנת 2020 הציגה תוכנית היערכות עירונית לשינויי אקלים, הכוללת מגוון צעדים לצינון העיר. אז מה גורם לחום העירוני להיות מורגש כל כך, ואיך אפשר להתמודד איתו?

למה חם יותר בתוך העיר? הכירו את תופעת "אי החום העירוני"

מי שהלך ביום קיץ חם ברחוב חשוף לשמש, ומיד לאחר מכן נכנס לפארק מוצל, בוודאי הבחין בהבדל בתחושת החום. התופעה הזאת קשורה בין היתר למאפיינים של הסביבה העירונית, שבה ריכוז גבוה של מבנים, כבישים ומדרכות משפיע על הטמפרטורה המקומית.

התופעה מוכרת בשם "אי החום העירוני", והיא מתארת מצב שבו אזורים עירוניים חמים יותר מסביבתם. לפי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA), אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא ריבוי משטחים כמו אספלט, בטון וגגות, שסופגים את קרינת השמש במהלך היום ומשחררים את החום שנאגר בהם גם בשעות הערב והלילה.

לכך מצטרפים גורמים נוספים, ובהם מחסור בצמחייה שמספקת צל וקירור טבעי, פליטת חום ממכוניות וממזגנים ומבנים המשפיעים על זרימת האוויר. גם למבנה הרחובות יש חשיבות: בניינים גבוהים עשויים לספק צל, אך כאשר הם צפופים מדי, הם עלולים גם לצמצם את תנועת הרוח.

בתל אביב, שבה מבנים ותיקים ניצבים לצד בנייה חדשה ורחובות עמוסים בתנועה, ההתמודדות עם החום דורשת התייחסות לתכנון העירוני כולו. הפתרון אינו מסתכם בהוספת מזגנים או בהקמת פארקים, אלא מחייב בחינה של הרחובות, התשתיות והמבנים שבהם חיים התושבים.

קירור העיר כיעד מרכזי: תוכנית ההיערכות של תל אביב לשינויי האקלים

באוגוסט 2020 פרסמה עיריית תל אביב-יפו תוכנית פעולה מפורטת להיערכות לשינויי האקלים, לאחר שבחנה את ההשפעות הצפויות על התושבים, השירותים העירוניים והסביבה הבנויה. התוכנית הגדירה שתי משימות מרכזיות: קירור העיר וניהול המים, במטרה לשפר את יכולתה להתמודד עם שינויי האקלים לאורך זמן.

במסגרת התוכנית הוגדרו פעולות לטווח המיידי, צעדים הדרגתיים עד שנת 2030 ויוזמות חדשניות לטווח ארוך. בתחום החום העירוני, התוכנית מתייחסת להרחבת ההצללה, לניהול היער העירוני, להגדלת השטחים הירוקים ולתכנון בנייה המותאמת לתנאי האקלים.

היבט חשוב נוסף הוא ההתייחסות לאוכלוסיות פגיעות, ובהן קשישים ואנשים שמתקשים להתמודד עם עומסי חום. עבור אוכלוסיות אלה, האפשרות להגיע ברגל למרפאה, לתחנת אוטובוס או למרכז קהילתי דרך מסלול מוצל יכולה להשפיע באופן ממשי על ההתנהלות היומיומית.

מהעצים ברחוב ועד לבניינים החדשים: הפתרונות להתמודדות עם החום

במסגרת ההיערכות לשינויי האקלים, עיריית תל אביב-יפו מקדמת שורה של צעדים שנועדו להפחית את עומסי החום ולשפר את הנוחות במרחב העירוני:

הרחבת היער העירוני והצללת הרחובות

אחד הכלים המרכזיים שבהם מתמקדת תל אביב הוא הגדלת מספר העצים בעיר. לפי נתוני העירייה, ברחבי תל אביב-יפו ישנם כ-280 אלף עצים, מהם כ-170 אלף במרחב הציבורי. במסגרת תוכנית ההיערכות נקבע יעד לנטיעת 100 אלף עצים נוספים עד שנת 2030.

חשיבותם של העצים אינה מסתכמת בצל שהם מספקים. באמצעות אידוי מים מהעלים, עצים מסייעים גם לקירור סביבתם. העירייה פועלת להרחבת הנטיעות ברחובות, בשדרות ובפארקים, ובמקביל מקדמת נטיעות בחצרות פרטיות באמצעות חלוקת עצים והדרכות לתושבים.

דגש מיוחד ניתן להצללת צמתים, שבהם קיימות לעיתים מגבלות על נטיעת עצים בשל תשתיות תת-קרקעיות, קווי חשמל ודרישות בטיחות. לפי נתוני העירייה, עד סוף שנת 2022 ניטעו 113 עצים ב-22 צמתים ברחבי העיר. במקומות שבהם לא ניתן לשתול עצים, אפשר להיעזר גם בפתרונות הצללה מלאכותיים, כמו סככות ופרגולות.

עם זאת, נטיעת עץ אינה מבטיחה הצללה מיידית. כדי שיוכל להתפתח ולספק צל משמעותי לאורך שנים, נדרשים מקום מתאים לשורשים, השקיה וטיפול שוטף. לכן העירייה מקדמת גם שימוש במערכות נטיעה שמאפשרות לשורשים להתפתח מתחת למדרכות, לצד בחירת מיני עצים המתאימים לאקלים המקומי.

התחדשות עירונית מותאמת אקלים

גם לאופן שבו מתכננים את בנייני המגורים יש השפעה על ההתמודדות עם החום. בידוד תרמי של קירות וגגות, בחירת חלונות וזיגוג מתאימים, תכנון הצללות וניצול נכון של כיווני האוויר יכולים לצמצם התחממות בתוך הדירות ולהפחית את הצורך בקירור באמצעות מזגנים.

בתל אביב, בנייה ירוקה היא חלק מדרישות התכנון העירוניות כבר משנת 2016. הדרישות כוללות עמידה בתקנים העוסקים בין היתר בבידוד קירות וגגות, בזיגוג החלונות, באוורור וביעילות האנרגטית של המבנים. פתרונות אלה מסייעים לצמצם את חדירת החום לדירות ולהפחית את הצורך בהפעלת מזגנים.

גם במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית בתל אביב מקדמת העירייה צעדים שמשפיעים על סביבת הבניינים ולא רק על הדירות עצמן. כך, למשל, התוכנית העירונית להתחדשות בניינית (תא/5555) כוללת הוראות להרחבת מדרכות, ליצירת גינות קדמיות ולהקצאת רצועות קרקע לנטיעת עצים.

בנוסף, מדיניות התכנון בר-הקיימא של העירייה כוללת דרישות לשמירה על שטחים פנויים מבנייה ולשילוב גגות מועילים במבנים חדשים, בהם גגות ירוקים עם צמחייה שמסייעת בבידוד המבנה ובקירור סביבתו.

שמירה על העצים הקיימים במהלך עבודות הפיתוח

לצד הקמת מבנים חדשים, יש חשיבות גם לשמירה על התשתיות הירוקות שכבר קיימות בעיר. עץ ותיק בעל צמרת רחבה עשוי לספק הצללה משמעותית, שאותה עץ צעיר יוכל להחליף רק לאחר שנים של צמיחה.

לכן, במסגרת בדיקת תוכניות בנייה ופיתוח בתל אביב, העירייה בוחנת אפשרויות לשימור עצים לפני קבלת החלטה על כריתה או העתקה. במקרים מסוימים ניתן לשנות את התכנון כדי להשאיר עצים במקומם ולשלב אותם בסביבת המגורים המתחדשת.

תל אביב נערכת לקיץ חם יותר, אבל מתי נרגיש את השינוי?

עומסי החום הם אתגר שהולך וגדל בערים רבות בישראל, וככל שהטמפרטורות ימשיכו לעלות, כך תגבר החשיבות של התאמת הסביבה העירונית למציאות החדשה. תל אביב כבר מקדמת שורה של צעדים להתמודדות עם הבעיה, אך ההשפעה שלהם לא תורגש בבת אחת. חלק מהפתרונות, כמו סככות הצללה, יכולים להקל על התושבים באופן מיידי, בעוד שעצים חדשים זקוקים לשנים כדי לספק צל משמעותי, והשפעת הבנייה הירוקה תורגש בהדרגה עם השלמת פרויקטים חדשים. לכן, השינוי צפוי להיות הדרגתי, והמבחן האמיתי יהיה עד כמה הרחובות, המרחבים הציבוריים וסביבת המגורים יהפכו לנעימים יותר גם בימי הקיץ החמים.