קלוב התעופה בחדרה נקרא בפברואר 1946 רשמית ע”ש עמיחי הוניג ז”ל, שנפל במלחמת העולם השניה בעת שירותו כטייס בחיל האוויר המלכותי הבריטי. עמיחי היה הטייס הראשון בן חדרה שנפל.

עמיחי נולד בעיר פרת' באוסטרליה המערבית בשנת ,1919 להוריו חנה ומרדכי שניהם ילידי הארץ. כשהיה עמיחי בן 14 עלתה משפחתו חזרה לארץ, אביו עבד כמורה לעברית בחדרה. עמיחי היה מדריך ספורט בתנועת מכבי, סיים בהצלחה את ביה”ס החקלאי “כדורי” ועבד בחקלאות ודיג.

בראשית מלחמת העולם השנייה, התנדב לחיל האוויר הבריטי ועבר קורס טיס בבסיס פאיד במצרים. סיים בהצלחה את הקורס וקיבל “כנפיים” בבסיס חבאניה בעיראק, שם הוענקה לו גם דרגת סמל טיס. הוא נשלח לחזית במדבר המערבי והצטרף לטייסת 14 האוסטרלית.

ב- 30 באוגוסט 1943 המריאה מבסיס בארקה בשעה 07:27 בבוקר רביעיית מפציצי בופייטר. המוביל היה קצין התעופה (סגן) עמיחי הוניג, והמשימה – טיסת סיור ותקיפה לאורך החוף המערבי של יוון. בשעה 09:44 חצתה את חופי האי לבנלס. בשעה 10:26 נראתה אניית סיור גרמנית יוצאת מאיזור תעלת לבקי. עמיחי פקד לתקוף וצלל עם מטוסו לעבר המטרה. כאשר הוא מוביל את התקיפה. כשנכנסו לטווח נשק הנ”מ, נפתחה עליהם אש קטלנית.

מטוסו של עמיחי נפגע מיד והחל מאבד גובה במהירות כשהוא עולה בלהבות. יתר הטייסים המשיכו בתקיפה והצליחו לפגוע באניה. הנווט של אחד המטוסים ראה את מטוסו של עמיחי גולש אל המים ומתרסק, כשהוא משאיר אחריו שובל אש. כאשר חזרו המטוסים לבסיסם, הוכרזו עמיחי והנווט שלו, סמל פינלי כנעדרים.

שבע שנים היה עמיחי הוניג בחזקת נעדר ואיש לא ידע אם הוא חי או מת. בשנת 1950 נסעו הוריו ליוון כדי לחקור ולחפש את בנם. ארבעה שבועות נסעו מכפר לכפר סמוך לאיזור בו נראה מטוסו של עמיחי צולל בים. חקרו דייגים ואנשי מחתרת יוונים. לבסוף מצאו קבר של טייס בריטי אלמוני בשדה רחב ידיים ליד בית ספר לדייגים. נער שנכח בשעת הקבורה ידע לספר כי הגופה נפלטה מהים והצביע על מקום הקבורה.

מומחים זיהו את הגופה וביום 31 במאי 1950 הוא הובא לקבר ישראל בחלקת הנופלים בבית העלמין בחדרה.

קלוב התעופה משפץ בימים אלה את דאון הוורונה שתרם למוזיאון חיל האוויר בחצרים. בעקבות הקשר עם המוזיאון נוצר הקשר עם משפחת הוניג, ומנהל קלוב התעופה נדב ליפשין, הזמין את המשפחה למועדון החדרתי.

השבוע נערך המפגש ההיסטורי, שני בני דודים של עמיחי, עם נשותיהם, נכדיהם ובני משפחה נוספים הגיעו לקלוב התעופה בחדרה, קיבלו סקירה מקיפה על עבר המועדון וגלגוליו השונים לאורך 78 שנות פעילותו של קלוב התעופה בחדרה מפי מנהל המועדון מזה 38 שנים, נדב ליפשין.

בני המשפחה התלהבו מהאופן בו מונצח עמיחי במועדון, על קיר ההנצחה במועדון. כמו-כן הופתעו והתרגשו לראות שני פריטים אותנטיים, זכר לעמיחי: האחד הוא ארון מעץ מבית הוריו של עמיחי שנתרם בשנות החמישים של המאה הקודמת ומשמש את קלוב התעופה עד היום. פריט נוסף הוא מדחף מעץ מתנת החברים מהטייסת שבו שירת עמיחי ותלוי לראווה במועדון החדרתי. כמו-כן קיבלו בני המשפחה את ספר היובל: "חמישה עשורים של תעופה ספורטיבית בחדרה", שהוציא קלוב התעופה חדרה לאור, כשמלאו לו יובל שנים וגם בו מונצח כמובן עמיחי.

בני המשפחה, נגעו, התרגשו והצטלמו ליד הפריטים, והודו לליפשין על ההנצחה והשמירה של החפצים ההיסטוריים.

משפחת הוניג ביקשה לקיים את הפגישה בסמוך לפעילות חוג הטיסנים שמתקיים במועדון על מנת לראות ולחוות את הפעילות ואת הילדים שחלום הטייס בקרבם, בדיוק כפי שהיה לעמיחי זכרו לברכה.