המודעות הגוברת לחשיבותה של הפעילות הגופנית בשנים האחרונות גרמה ליותר ויותר אנשים להפוך את הפעילות הגופנית לחלק מאורח חייהם היומיומי, דבר חיובי כשלעצמו, כך על פי ד"ר נמרוד רון, מנהל מחלקה אורתופדית ב' במרכז הרפואי הלל יפה. "עם זאת, ככל שעולה תדירות הפעילות הגופנית, כך גם עולה רמת הסיכון לפציעות ספורט, ביניהן פציעות חוזרות ונישנות בכף הרגל והקרסול".

רקע קצר באנטומיה יבהיר את הפגיעות, דרכי הטיפול בהן, וכיצד ניתן להימנע
ד"ר נמרוד רון : "מבנה כף הרגל הוא כזה המחולק לשלושה אזורים: חלק אחורי, חלק אמצעי וקידמת הכף. כף הרגל בנויה מ- 5 עצמות הנקראות גם עצמות המסרק, שהן עצמות המסווגות כעצמות ארוכות, הממוקמות בין עצמות שורש הרגל לגלילים (עצמות הבהונות של כף הרגל).
מבנה הקרסול – הקרסול הוא המפרק המחבר את השוק עם כף הרגל. אכילס הוא הגיד המחבר את עצם העקב עם השרירים האחוריים של השוק".

איזה פעילות ספורטיבית עלולה לגרום לפגיעות בכף הרגל ?
פעילות ספורטיבית כגון ריצה, הליכה, משחקי כדור שונים (כדורגל, כדורסל, כדורעף) וכל פעילות המערבת מאמץ על כף הרגל והקרסול עלולה לגרום לפציעתן של אלו. פציעות ופגיעות בכף הרגל או בקרסול מתאפיינות בשני סוגים: פגיעה כתוצאה מפעילות יתר הנקראת : "פגיעות מאמץ". ופגיעה טראומתית כגון : שברים, נקעים וחבלות.

בשני המצבים טיפול הולם יכול לעזור בחזרה לפעילות מלאה ברמה שהייתה לפני הפגיעה.
מהן פגיעות הנובעות ממאמץ יתר (stress fracture )?
"שבר מאמץ הינו מצב בו מופעל עומס שאין העצם מורגלת בו עד לכדי שבירה שלה בדרגות חומרה שונות. זוהי אחת מהפגיעות השכיחות ביותר באוכלוסייה בריאה העוסקת בספורט באופן קבוע, אם כי לא בהכרח ספורט תחרותי.

"שברי מאמץ בעצמות המסרק מאובחנות באופן קליני וניתן לאשר את האבחנה הקלינית על ידי מיפוי עצמות. הטיפול בשברי מאמץ הוא על ידי שימוש במדרסים מובנים לכף הרגל, או שינוי סוג הספורט על מנת להקל על הכאב. קיימים שברים שהטיפול בהם יהיה גיבוס והמלצה למנוחה ללא דריכה על כף הרגל למשך מספר שבועות. במקרים בהם כל הטיפולים השמרנים נכשלו הטיפול בשברי המאמץ יהיה טיפול ניתוחי שילווה בפיזיותרפיה".

מהן פגיעות טראומתיות?
פגיעות טראומתיות הינן שברים או נקעים הנובעים מחבלה ישירה הנוצרת בעת שימוש באנרגיה גבוהה או נמוכה (למשל מעידה בתוך בור תוך כדי ריצה). פגיעות אלו צריכות להיות מאובחנות באופן מהיר ומיידי על מנת לאפשר החלמה מלאה ונכונה של האזור הפגוע".

כיצד מטפלים בשברים ?
"הטיפול השכיח בשברים הוא שמרני, כלומר ביצוע ניתוח לקיבוע השבר. דוגמאות לשברים טראומתיים הינם שברים בקרסול על רקע של חבלה סיבובית חדה. טיפול הבחירה במקרים אלה יהיה קיבוע השבר על ידי ברגים ופלטות.

שברים בעצמות המסרק, במיוחד בבסיס עצם המסרק החמישית, קרוב לזרת כף הרגל, הם השברים השכיחים ביותר. לגבי שברים בעצמות המסרק 2 עד 4, ברוב המקרים הטיפול לא יהיה ניתוחי, לעומת שבר בעצם המסרק 5 שהנטייה היום היא לקבע באופן ניתוחי".
אחת הפגיעות השכיחות ביותר ממנה סובלים העוסקים בספורט חובבני נקע באזור הקרסול.
נקע בקרסול, מסביר ד"ר נמרוד רון, הינו מצב שבו ישנה מתיחה או שנוצר קרע ברצועות המייצבות את כף הרגל עם השוק.

מה הטיפול המקובל בנקע בקרסול ?
"ברוב המקרים, הטיפול בנקע יהיה הרמת הרגל כלפי מעלה בשילוב עם רטיות קרות ומנוחה. עם זאת, חשוב לוודא, כי שאכן מדובר בנקע ולכן במצב שבו ישנם כאבים חזקים, נפיחות ומופיע שטף דם יש לפנות להתייעצות ברופא אורטופד. כמו כן, יש לבצע טיפול פיזיוטרפי שיקומי לחיזוק מייצבי הקרסול, פעולה המסייעת במניעת היארעותם של נקעים חוזרים, במיוחד בקרב אלו העוסקים בספורט באופן קבוע. בנוסף, אם הרגל ממשיכה לכאוב במאמץ גופני, רצוי לבצע בירור אצל הרופא בכדי למנוע מצב של פגיעה סחוסית בכף הרגל. מצבים של נקעים חוזרים רציניים יכולים להגיע לכדי צורך בהליך ניתוחי של שחזור רצועות, אך הדבר שכיח בעיקר אצל ספורטאים מקצועיים".

איך נמנעים מפציעות כף רגל וקרסול?
"הדרך הנכונה לעשות ספורט היא כמובן הדרך המבוקרת. שני התנאים המקדימים לנושא כף הרגל והקרסול הם סוג הנעל בה נעשה שימוש ומבנה כף הרגל של העוסק בספורט".

ד"ר רון ממליץ להקפיד על מספר כללים לפני שמבצעים פעילות גופנית:
בצעו תרגילי חימום לפני הפעילות- גם קלה וגם מאומצת. מיתחו את גיד האכילס ואת שחרירי הירך האחוריים והקידמיים. שימו לב שלא להגזים במתיחה על מנת שלא ליצור נזק.
השתמשו בנעלי אימון יציבות אשר מספקות בולם זעזועים ומתאימות לסוג הספורט בו אתם עוסקים.
הימנעו מריצה על משטחים קשים כמו אספלט ובטון.
בצעו את הפעילות על משטחים ישרים. ריצה בעליה עלולה לגרום לעומס ניכר על גיד האכילס ופגיעה בו.