שלומי פרץ ושושנית ג׳ראסי-עציון מתמודדים מזה מספר חודשים עם מערכת בחירות שאיש מהם לא ייחל לה: מערכת בחירות בצילה של מלחמה קשה. בריאיון חשוף מספרים המועמד לראשות העיר ומספר 2 ברשימת "תנופה למושבות" על הקשיים, הלבטים והרצון העז לייצר שינוי וצמיחה בתקופה של חוסר וודאות.



שלומי, שושנית, מה שלומכם? האם דמיינתם בכלל תסריט שתנהלו מערכת בחירות בתקופת מלחמה? האם יש אירוע נקודתי שהרגשתם שזה פשוט "לא זה"?



שושנית: "לא. לא דמיינתי את זה. האמת, זה משהו שתפס את כולנו בהפתעה. איך מתנהלים? עם הרבה רגישות ועם הרבה התחשבות בתושבים, בקהל שלנו שכל אחד מתמודד בתקופה זו בצורה אחרת."

שלומי: "קודם כל, כמובן שאף אחד לא חשב או לא תכנן לעשות קמפיין בזמן מלחמה. זה באמת משהו שלא תכננו אותו או בנינו עליו. אני חושב שאחד הדברים שההתנהלות בתקופת מלחמה דורשת מאיתנו זו היכולת לעשות מעברים ממצב למצב, היכולת לקרוא את התמונה, היכולת לעצור ולהתעסק במשהו אחר ולחזור. יש לנו צוות מאוד רציני. דרך אגב ארבעה מתוך שמונת האנשים ברשימה שלנו היו מגויסים למילואים במלחמה, אני גוייסתי ל 89 יום ושאר השותפים לרשימה עסקו ועוסקים בפעילות התנדבותית שקשורה למלחמה. אני חושב שזה באמת מעיד על היכולת של הצוות לעשות את ההתאמות, לעשות את המעברים בין שגרה לחירום."



אז בעצם ניתנה לכם ההזדמנות להראות לציבור איך אתם עובדים...



שלומי: "בדיוק. אפשר להסתכל עליי, להסתכל על הצוות ולראות מה עשינו בארבעת החודשים של המלחמה, ולראות שמה שנאמר בקמפיין משקף באמת את הכוונה של האנשים: לתת לקהילה, לתרום לקהילה ולעשות למען ולא לאינטרסים פוליטיים. זה מה שמאפיין את מפעל המושבות וזה מה שמאפיין את הכוונות שלנו. ואז נשאלת השאלה, טוב אז איך עושים קמפיין? שושנית נגעה בזה - ברגישות. מדברים עם האנשים, מסבירים להם. מייצרים קמפיין באווירה אחרת. עשינו זאת קודם ואנחנו מקפידים על זה במיוחד עכשיו, ההתעסקות באיכויות של הצוות וביתרונות המאוד בולטים שיש לי כמועמד ולצוות שלי כרשימה.  

מי שיסתכל על התקופה הזו יבין שיש פער משמעותי באיכויות, בעשייה, בנכונות, ביכולת להוביל מהלכים. עוד מילה בהקשר של המלחמה, אחד הדברים שלי היו די ברורים, בגלל התפקיד שלי בפיקוד העורף, והתחדדו מול הציבור עכשיו, הוא שהמועצה היא לבנת היסוד בניהול של החיים שלנו ולא השלטון המרכזי. הדבר השני היה, שאנחנו נכנסים לתקופה לא קצרה, שלא ניתן לתחום אותה כרגע בזמן שבה נצטרך לנהל שגרת חירום: לחנך לצד החירום, לפתח תשתיות לצד החירום ועוד. כאשר מסתכלים שוב על הרכב על הרשימות, ברור לכולם מי באמת יכול לקחת את המועצה למקומות האלו".



מהו הערך המוסף שאתם מביאים אתכם לתפקידי ניהול המועצה על בסיס הידע והניסיון שצברתם לאורך הדרך?



שושנית: "אתייחס לכך בשני אפיקים - בפן המקצועי ובפן האישי. אני באה מעבודה ממושכת בארגונים בתפקידים בכירים בהם הייתי אחראית על מערך כוח אדם בארגונים בארה"ב הפרוסים במדינות וערים שונות. שם יש לזה משמעות מבחינת מדינות ומחוזות, במובן של רגולציה וזה בא לידי ביטוי בקורונה, בה השוני היה קיצוני. אתה מתעסק עם בירוקרטיה ברמה מקומית, ארצית, פדרלית ועוד. צריך לתמרן אירוע דינמי ומשתנה. הניסיון של ניהול צוותים ועבודה עם קהילות, נתנו לי כלים להתמודד ברשות מקומית. בפן האישי, אני גרה בגבעת עדה מ-2010 תמיד הייתי מעורבת בהתנדבות בוועדות שונות של הרשות ושל החינוך, הקמת סניפי יש עתיד ופעילות במפעלי קהילה שונים. אני מרגישה שכל עשייה שמחברת אותי לקהילה שלנו נותנת לי את היכולת להבין איפה אפשר להמשיך לפתח ולצמוח ואיפה צריך לחדד ולדייק את הדברים."

שלומי:" אני חושב שהיתרונות המובהקים והבולטים שלי אל מול יתר המועמדים האחרים הוא ארגז הכלים שאני מביא איתי לתוך התפקיד הזה. קודם כל, זה ניהול ופיקוד על יחידות גדולות וארגונים גדולים (במועצה יש 220 עובדים לערך). אף מתמודד לא ניהל תקציבים או מטה. דבר נוסף הוא שמשנת 2018, במסגרת העבודה בפיקוד העורף, אני מלווה רשויות ונחשפתי לגופים ולשיטות העבודה בגופים אלה. בהקשר של העובדים, אני מגיע מהמגזר הציבורי עם ותק של 30 שנה, בעוד שאחרים מגיעים מהמגזר הפרטי. כאשר מנתחים את האתגרים הגדולים, הרבה מהם מתחילים בניהול וביכולת הנעה של אנשים. הידע והניסיון שלי מגיעים מהעבודה בצבא ובשב"כ, שם הפעלתי צוותים גדולים של אנשים וזה אחד היתרונות המשמעותיים שלי על פני מתמודדים אחרים. אני גם נטול אינטרס עסקי וכלכלי במועצה. אני לא מחפש משלח יד, מבחינתי זו שליחות לחיבור בין קהילות, לעשות טוב לאנשים ולהכניס תוכן משמעותי למושג שנקרא מועצה מקומית בנימינה – גבעת עדה."



מהן הסוגיות והבעיות הדחופות והחשובות ביותר בהן תרצו לטפל ב"יום שאחרי"?

שלומי: "אחד הדברים המהותיים הראשונים הוא שיקום האמון בין תושבים למועצה, נדרש גם שיפור האמון בין המחלקות השונות במועצה, בין המנהלים ויצירת מסגרת אחת העובדת בצורה מסונכרנת שמאמינה בעצמה. זהו אתגר מאוד רציני. נכון להיום יש משבר אמון בין התושבים למועצה. רמת השירותים נתפסת בעיני התושבים כמאוד בעייתית. יש צורך להכניס שיטות ניהול מתקדמות עם יעדים, מדידות עם הערכות עובד. הדבר השני המהותי שחשוב לתושבים מתחלק לשלושה מעגלים: המעגל הראשון הוא הנראות והניקיון שהוזנחו והאנשים שחיים פה היום רוצים איכות חיים שמגיעה להם, הם רוצים את הניקיון, הארגון והסדר. המעגל השני הוא לטפל במערכת החינוך שלנו: גם בתשתיות וגם בתכנים ובמרכיבים ערכיים ופדגוגיים. וכמובן גם להשקיע בחינוך הבלתי פורמלי, הקמת מועצת נוער, לוודא שתנועות הנוער מקדמות בסיס ערכי משותף שמקדם את הקהילה. המעגל השלישי הוא תוכנית המתאר שדי נכפית על הקהילה ונכפית על המועצה. אנחנו לא רוצים להפוך לעיר בינונית בישראל. המועצה שלנו מורכבת ממושבות כפריות בישראל. יש לעשות מאמץ גדול לצמצום התוכנית ובעיקר להיות מעורבים בתכנון, כל תכנון יתבצע ע"י המועצה כך שיתאים לתושבים ויתאים לערכים אחרים כמו אזורי תעסוקה."

שושנית: "מבחינתי זה משהו שמחבר בין כל הדברים ששלומי אמר: כל נושא התקשורת בין התושבים צריכה לשנות כיוון וזה יכול לקרות גם בטווח הקצר. תקשורת שהיא משתפת והופכת את הקהילות לשותפות בעשייה ומממשת את היכולות של האנשים. זה חלק מהחוסן הקהילתי שלנו בשגרה וחירום."



נכנסתם למערכת בחירות, שמתם את החיים האישיים על "פאוז" - מה מניע אתכם לזה? למה החלטתם ללכת על זה?



שלומי: "מה שמביא אותי לשים את החיים האישיים שלי על "פאוז" הוא שילוב של  כמה דברים, הראשון - מעולם לא ישבתי על הגדר. איפה שאני מזהה בעיה, אני תמיד מוצא את עצמי מעורב כדי לשפר ולתקן. השני - החשיפה שלי לעולם המוניציפלי בשש השנים האחרונות, במסגרת התפקידים שעשיתי בפיקוד העורף כולל ייעוץ. השלישי - האופי שלי עם עבודה מול אנשים, שממלא אותי ונותן לי סיפוק. יש לנו מותג מאוד מוצלח, זהו מקום שאנשים מחפשים לבוא ולגור בו, אבל אני מרגיש שהמותג עדיין לא מימש רבע מהפוטנציאל שבאמת טמון בו. יש פה הון אנושי מדהים ואוכלוסייה חזקה ומבוססת שאינה מקבלת כרגע את איכות החיים שמגיעה לה."



שושנית: "קודם כל אני לא חושבת שעשיתי פאוזה. הכול קורה במקביל וזה באמת מאתגר במיוחד שהקמפיין לא נורמטיבי וארוך בהרבה מהרגיל ומורכב יותר. אני, באופן אישי אוהבת את הקצב המהיר ומה שמביא אותי להיכנס למסלול הזה, לדרך הזו, היא ההשפעה של הרשות על חיי היום יום של כולנו. זהו הגוף שעושה את ההבדל בחיי היום יום שלנו: בין אם זה חינוך, נראות של הסביבה, שירותים. אני מאמינה שמעורבות של אנשים בקהילה היא מה שהופכת את המקום למה שהוא. המעורבות מביאה את הקהילה למקומות הרבה יותר רגשיים ונעימים ביום יום שלנו. ההיכרות עם האנשים והביטחון שיש לך שאם תיקלע למצוקה יש קהילה תומכת שתחבק ותלווה אותך וזה נכון גם ברגעים של שמחה."

 

איפה אתם רואים את גבעת עדה – בנימינה נניח בעוד ארבע שנים מהיום (לקראת סיום הקדנציה), בהנחה שתיבחרו?

שלומי: "בעוד ארבע שנים אני רואה מועצה שבראש ובראשונה מאמינה בעצמה, שהתושבים מחוברים אליה ומעריכים את העשייה שלה. מועצה שכל פעולה שהיא עושה שקופה לציבור. אין אף תושב שחושב שהסתירו ממנו. המועצה תהיה ארגון חזק ולומד, נעימה, מטופחת מסודרת שנעים להסתובב ולחיות בה."



לסיכום – ספרו לנו משהו שלא ידענו עליכם



שלומי: "פעם חשבתי שלא יודעים שאני מבשל.. אבל חשפו אותי עם כל מיני פוסטים. אחד הדברים שבאמת לא יודעים עליי הוא שעבדתי בגן הילדים של אשתי כשהייתה בחופשת לידה והחלפתי אותה."

שושנית: "אני גאה מאד להיות חלק מחלום שהפך למציאות. הייתי חלק מצוות ההקמה של ארגון IAC (Israel American consul) ארגון של 200 עובדים בתקציב ענק של עשרים מיליון דולר ופרוס ברחבי ארה"ב. ארגון שפועל למען קהילות יהודיות מדי יום ולמען מדינת ישראל."