בשנים האחרונות פנו תושבים רבים באור עקיבא לעירייה לאחר שגילו להפתעתם כי חובות ארנונה שלדבריהם כבר הוסדרו ואף שולמו במסגרת הסדרי פשרה – חזרו לפתע לחיים.

חלקם חתמו על הסדרי פשרה, שילמו את הסכומים שנדרשו מהם, קיבלו אישורים או קבלות, והיו בטוחים שהפרשה הסתיימה. אלא שכעבור חודשים ואף שנים, הופתעו לגלות כי העירייה שבה לדרוש מהם את אותם חובות, כשהם צבורים ריבית, הצמדה והליכי גבייה.

כעת, במסגרת תגובתה לתובענה ייצוגית המתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, חושפת עיריית אור עקיבא לראשונה את ההסבר שלה למה שאירע.

לטענת העירייה, במשך השנים בוצעו במחלקת הגבייה הסדרי מחיקת חובות שלא הושלמו בהתאם למנגנון האישורים הקבוע בדין. העירייה אף מודה כי בשנת 2023 בלבד בוצעו 1,644 פעולות של העברת חובות לסטטוס “חובות למחיקה במשרד הפנים”, מהן 1,293 פעולות הנוגעות לחובות שנוצרו משנת 2017 ואילך. 

אלא שהחלק הדרמטי באמת בתגובה אינו מספר הפעולות.

העירייה טוענת כיום כי הסדרי הפשרה אינם מחייבים אותה משום שלא התקבל אישור הממונה על המחוז במשרד הפנים. אולם באותה תגובה עצמה מתברר כי רק משנת 2024 החלה העירייה להגיש בקשות מסודרות לקבלת אישורים כאלה, בעוד שבמשך שנים קודם לכן כלל לא הוגשו בקשות לאישור ההסדרים. 

אם כך, מתעוררת שאלה ציבורית קשה:

אם האחריות לקבל את האישורים הייתה של העירייה בלבד – מדוע התושבים הם אלה שנדרשים כיום לשלם את מחיר אי-קבלתם?

התגובה מעלה שאלות נוספות: כיצד בוצעו אלפי פעולות במערכת הגבייה לאורך שנים? כיצד לא התגלתה הבעיה בזמן אמת? והאם ניתן לבטל בדיעבד הסדרים שעל בסיסם שילמו תושבים כספים לקופת העירייה, רק משום שהרשות עצמה לא השלימה את הליכי האישור שהיא טוענת כיום שהיו דרושים?

אלה אינן רק שאלות משפטיות. הן נוגעות לאמון שבין הרשות המקומית לתושביה.

ההליך עדיין מתנהל, ובית המשפט הוא שיכריע בטענות הצדדים. אולם כבר עתה, תגובת העירייה מספקת לראשונה הסבר רשמי לתופעה שעליה התלוננו תושבים רבים: כיצד ייתכן שחוב שנראה היה כי הסתיים – שב והופיע שנים לאחר מכן.

את המבקשים מייצג עו”ד יוסף חי אביעזיז, המתמחה במיסוי מוניציפלי ובתובענות ייצוגיות.