החורף הזה מרגיש לי גשום מתמיד. אולי זה בגלל שאני רגיל לאקלים בדרום, או שבאמת התברכנו בהרבה משקעים העונה. כך או כך, עדיין ראיתי הרבה אנשים שרצים בעליות של זכרון יעקב, גם תחת גשם זלעפות.
רצים בין ובתוך שלוליות, עם מבט חדור מטרה, ואילו אני בוהה בהם עם מבט מלא פליאה.
הדבר גרם לי להרהר. איך, למרות כל הקושי, הם ממשיכים לרוץ ולהתמיד. מה נותן להם את הדרייב להתעלם מהאתגרים, ופשוט לרוץ עוד יום ועוד יום. תוך כדי שאני מהרהר בגשם, הכלב שלי עצר להתנער. מה שהעיר אותי מהמחשבות עם תובנה, גם אני ממשיך להוציא את הכלב שלי לטיולים למרות הכל. גם אם אני כבר ספוג מים, מדובר בהרגל שבשגרה.
נזכרתי גם במה שרון, ספר מוצלח מהמושבה, אמר לי בזמן שהסתפרתי אצלו, "מי כמוך כבעל עסק יודע, אתה לא יכול לקום יום אחד ולהגיד לא בא לי".
להתחייבות הזאת, שלא משנה מה יקרה, אנחנו נמשיך ונפעל, קוראים גם התמדה.
ואין מדובר בעקשנות ללא מטרה, אלא היכולת להמשיך ולפעול לאורך זמן, מלאים באמונה שיש לנו יכולת להשיג את המטרות שהצבנו.
למשל, אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של הוליווד שייך לכוכב האקשן סילבסטר סטאלון. לפני שהפך לכוכב, סטאלון חווה תקופה ארוכה של דחיות וכישלונות. הוא הגיע לניו יורק בתקווה להפוך לשחקן, אבל מצא את עצמו מתמודד עם סירובים בלתי פוסקים מגופי ההפקה. אף על פי שהגיע למצב שאין לו כסף, ואפילו נאלץ למכור את הכלב שלו כדי להתקיים, סטאלון לא היה מוכן לוותר על חלומו. יום אחד, הוא צפה בקרב האגרוף בין מוחמד עלי לצ'אק ופנר, קרב שמילא אותו השראה לכתוב את התסריט לסרט "רוקי" עבורו כשחקן בתפקיד הראשי. והוא הצליח לכתוב אותו במהלך שלושה ימים בלבד!
חדור מוטיבציה התחיל להציע את התסריט לחברות הפקה שונות, אבל הן הציעו לו הרבה כסף עבור התסריט בתנאי אחד - שהוא לא יגלם את הדמות הראשית. למרות שהיה במצב כלכלי קשה, הוא היה נחוש ומלא אמונה שהוא יכול לשחק היטב את התפקיד, ולכן לא היה מוכן לוותר על הזכות לגלם את רוקי. בסופו של דבר, הוא מצא הפקה שהסכימה לתת לו את התפקיד ולהפיק את הסרט בתקציב נמוך יחסית. "רוקי" הפך ללהיט ענק, זכה בשלושה פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, והפך את סטאלון לאחד השחקנים המבוקשים והמצליחים בהוליווד. והוא אפילו קנה את הכלב שלו בחזרה.
חלקכם אולי ירימו גבה, ויגידו לי שככה סטאלון נולד.
אולי, אבל חשוב להבין שהתמדה היא מיומנות שגם אפשר ללמוד ולפתח.
והיא גם זאת שמאפיינת את האנשים המצליחים ביותר. אם בעסקים, ספורט או כל תחום אחר, אנשים שהתמידו בנחישות, הם אלה שבסופו של דבר השיגו את ההצלחה.
זכרו - אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדתה.
בואו ניגש לפרקטיקה:
*סמנו את המטרה. החליטו מה אתם רוצים להשיג בדיוק - פרטו והיו ספציפיים ככל הניתן.
*הבינו מה מניע אתכם. התחברו לתחושות החיוביות שהשגת המטרה תגרום לכם.
*תכננו את הדרך להצלחה. הגדירו יעדי משנה בדרך למטרה הגדולה.
*התחילו בקטן. פרקו כל יעד בתכנית למשימות קטנות וקלות לביצוע.
*גייסו כוחות פנימיים. מצאו את הנכונות והנחישות להצליח בכל מחיר, וסלחו לעצמכם על כשלונות רגעיים.
*חגגו את ההצלחות. ספרו לחברים המפרגנים שלכם ולעצמכם מול המראה על מה שהצלחתם.
*האמינו בעצמכם. אתם מסוגלים להשיג כל דבר שאתם רוצים, אם רק תאמינו בעצמכם.
חבר הכנסת אלי דלל ממשיך לחזק את הקשרים מעבר לים. השבוע נפגש עם נשיא טאיוואן ושוחח עמו על שיתופי פעולה בתחומי הבריאות, ההיי־טק והשבבים, החקלאות, התיירות וגם התפלת המים בהמשך הגיע לביקור בחברה לייצור שבבים, ולא שכח לתעד את הרגעים. שנה טובה.
הרמת כוסית לעובדי רגעים - העמותה לחינוך בלתי פורמלי, התקיימה בנוכחות סגן ראש העיר הרב אורן גבגי, הרב משה לחובר, מנכ״ל העמותה משה קייזלר, המשנה לראש העיר ליאורה לוי, נטלי שטיין ודורון גלאם. חג שמח ושנה טובה.
בועז כספי משתף: ״אני מקבל אות מצטיין ראש העיר, הגיעו חברים רבים. ריגש אותי במיוחד יו"ר סיעת העבודה וסגן יו"ר ההסתדרות פיני קבלו, שהגיע לאחר ניתוח קשה וחייב להישאר בבית, אבל עזב הכל, נהג מבית שאן כדי להיות בטקס שלי. באמת, למרות שאנחנו בפוליטיקה, מתברר שיש בינינו חברות אמת. תודה לך אוהב אותך".
בוריס צירולניק משתף: "אני חוזר לארץ אחרי מסע עבודה והרפתקאות בארה"ב וקנדה. במיניאפוליס, שיקגו, וושינגטון וטורונטו התרשמתי מניקיון מופתי ברחובות ומהנוכחות המתמדת של דגלי המדינה בכל מקום. שמתי לב גם לפער מעניין: בשכונות מבוססות, ספורט הוא דרך חיים ואילו בשכונות חלשות – מקדונלד'ס בכל פינה. חזרתי עם רעיונות וכוחות חדשים, ועם ההבנה כמה החיים אצלנו שונים וסוערים. למרות הג'ט לג אני מחייך ואומר - שבת שלום, בריאות וחדשות טובות לכולם".
