שנה חדשה בפתח והשנה שעברנו זו שנה אחרת טור אישי של סגנית וממלא מקום ראש עיריית נתניה
שנה חדשה בפתח, חג ראש השנה ואחריו שאר חגי ישראל, שכל אחד מהם מציין משהו ייחודי ומשמעותי ביהדות. כל חג טבוע בהיסטוריה של העם היהודי ומזכיר לנו את המסורת הכל כך חשובה שלנו.
והשנה, זו שנה אחרת. יש לנו את החיים שלפני ה-7 באוקטובר ואת החיים שאחרי. השנה נפתחת בצל מלחמה מתמשכת, מלחמה כואבת שנכפתה עלינו, וגובה מאיתנו מחיר כבד ובלתי נסבל. איבדנו לוחמים ולוחמות, צעירים וצעירות שרק רצו לרקוד, ואזרחים חפים מפשע, ביניהם ילדים, נשים וזקנים.
עדיין ישנם חטופים וחטופות שצריכים לשוב הביתה כמה שיותר מהר ועד שהם לא ישובו, החג של אף אחד מאיתנו לא יהיה באמת שלם ושמח.
נפלנו, כאבנו, ואנחנו עדיין כואבים. התפרקנו לרסיסים, אך כמו תמיד, העם היהודי, למוד המלחמות וההישרדות, קם על רגליו, ובעיקר למד והתחזק. המלחמה הזו לימדה אותנו כמה אנחנו חזקים כשאנחנו מאוחדים.
למדנו שאין כוח שיכול לשבור את רוחנו, גילינו את עוצמת האחווה והאחדות שמחזיקה אותנו. כך הוא העם היהודי – לב אחד, פועם בקצב אחיד ומיוחד רק לו.
הבנו שאנחנו אחים ואחיות גם מבלי להכיר אחד את השני. עברנו תופת ומצאנו את עצמנו מגישים עזרה ומתנדבים בכל חזית אפשרית. בהודעת וואטסאפ אחת הצלחנו לחתן זוג תוך שעה, באמצע המילואים, עם צבא קטן של מתנדבים. למדנו שהחמ"ל היעיל ביותר הוקם בתוך שעות ספורות במתנ"ס ודאג לכל בקשה של אמא, חייל, או סבתא מודאגת.
רוח הנתינה וגמילות החסדים של תושבי העיר הדהימה את הארץ כולה. הכנסת האורחים, העזרה – כל אלו היו קרן אור עצומה למשפחות רבות והעלו חיוך גם בשעות הקשות ביותר.
ראש השנה, החג שמסמל התחלות חדשות, תקוות חדשות, הצלחות ושגשוג, יחוג השנה עם רגשות מעורבים – חור בלב לצד תקווה וחלום על עתיד טוב יותר.
מי ייתן שהשנה הזו תבוא עלינו לברכה, שתהיה טובה מקודמתה. שנזכה לראות את החטופים מתאחדים עם בני משפחותיהם, שחיילי צה"ל וכוחות הביטחון ישובו בשלום לביתם, ושהשמחה תשרה בכל בית. שצחוקם של ילדים ימלא את הלבבות של כולנו.
שנזכור תמיד להודות על הקיים ולשמור עליו, ונחגוג את חגי ישראל בגאווה עצומה, תוך השרשת אהבת הארץ לדור הבא.
תושבים יקרים, העשייה למענכם לא תיעצר. גם השנה נמשיך לפעול במלוא המרץ לשיפור ולפיתוח העיר שלנו, לשמירה על הקהילה המדהימה שלנו, ולחיזוק תחושת האחדות והערבות ההדדית בינינו.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
בתיאטרון הקאמרי התקיימה הפרמיירה להצגה "אגממנון", הצגה מצמררת על שליט של מדינה במלחמה, עם שבויים, שנדרש לשלם מחיר אישי תמורת השבתם. בהצגה משחקים דרור קרן, ישי גולן, מיכל עוזיאל, יונתן הורנצ'יק, רות אסרסאי, ירדן ניקהמפה וגל מיזרב. בין מי שהגיעו לפרימיירה החגיגית: עמוס תמם, יניב סוויסה, יניב ביטון, קרן מור, אמיר בנאי, יבגניה דודינה, ששון גבאי ועוד רבים וטובים. פרגנו להם!
האמן יוסי לובלסקי פותח את תערוכת היחיד "לא הכל ורוד", המתבוננת במערכת היחסים שבין אב לבנו ובין אדם להוריו, דרך תהליך יצירה שנמשך 18 שנה. התערוכה, שאצרה אילנה כרמלי לנר, תיפתח ביום חמישי, 8.10.2026, בשעה 19:00 בבית האמנים בתל אביב, רחוב אלחריזי 9, ותינעל ב־31.10.2026. לובלסקי נפרד מהצבעוניות החמה המזוהה עמו וצולל אל פלטה מאופקת של כחולים, שבה הים הופך למרחב של זיכרון, אובדן, חמלה ופיוס. לצד ציורי השמן הגדולים יוצגו גם רישומי הכנה בפחם, החושפים את קווי המחשבה והרגש שקדמו ליצירות. במרכז התערוכה עומד השינוי שעבר האמן לאחר מות הוריו, מאב המתבונן בבנו לילד יתום המחפש את הוריו. לפרטים נוספים חפשו באתר של יוסי לובלסקי.
נתניה: אירוע חגיגי נערך על ידי בכירי רשת טיב טעם המסכמת בימים אלה מהלך גיוס תרומות רחב ובמסגרתו נאספו כ-102,000 ₪, כתרומה לעמותת ידידי המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. לאירוע הגיעו בכירי עמותת ידידי לוינשטיין, בסניף הדגל באזור התעשייה פולג בנתניה. המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית, הוא מרכז השיקום הגדול בישראל ואחד המובילים בעולם. בלוינשטיין מטופלים פצועי צה"ל וכוחות הביטחון, נפגעי פעולות טרור, תאונות דרכים, תאונות עבודה, אירועים מוחיים, פגיעות חוט שדרה, קטיעות וגפיים, פגיעות ראש ומחלות מורכבות. מגיעים אליו מטופלים הזקוקים לתהליך שיקומי מקיף, במטרה לשוב לחיים עצמאיים ולתפקוד.
