העירייה חנכה השבוע כיכר על שם שלום כחלון ז"ל בפינת הרחובות ששת הימים וגורדון, בהשתתפות סגן ראש העיר וממלא מקומו, שלו אלגלי וכן בני משפחת כחלון.

כחלון היה אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בקרב קהילת לוב בנתניה. הוא בלט בפעילותו הציונית, מילא שורה של תפקידים ברמה המקצועית והקהילתית, עשה למען המסורת והמורשת היהודית, ובתפקידו האחרון כיהן כמנהל לשכת המס בעיר.

בתו, תיקי גולדנברג היטיבה לתאר את האיש ואת פעילותו.

גולדנברג: "יש אנשים שהחותם שהם משאירים אחריהם אינו נמצא רק בתמונות ובזיכרונות המשפחה. הוא נותר גם ברחובות העיר, במוסדות שהיו שותפים להקמתם, ובסיפור חייהם של האנשים שבהם נגעו לאורך הדרך. עבורנו, בני משפחתו של שלום כחלון ז״ל, אבא היה אדם כזה.

שלום כחלון נולד בשנת 1933 בזליתן שבלוב. נפטר בכב׳ חשון 2014.

כבר כנער, במסגרת פעילותו ב״צופים העבריים״, נחשף לרעיון ארץ ישראל, ובו הלכה והתחזקה הזיקה לארץ והכמיהה לעלות אליה.

על רקע הפרעות נגד יהודים, האיום המוחשי על חייהם והקשר העמוק לארץ ישראל, עלה אבא לארץ בשנת 1950 באונייה ״גלילה״. הוא התגייס לצה״ל ולחם במלחמות ישראל, ביניהם מלחמת סיני, ששת הימים ומלחמת יום כיפור.

עם השנים הפכה העשייה הציבורית והחברתית לחלק בלתי נפרד מחייו. הוא שימש מדריך במעברת בית ליד, עבד באיגוד המקצועי והיה מזכיר סקטור הנוער העובד, עד שמונה למנהל לשכת המס המיתולוגית בנתניה. בתפקיד זה שירת את תושבי העיר במשך כ-40 שנה, עד לסגירת לשכת המס.

עבור אבא, התפקיד מעולם לא היה רק מקצוע. הוא ראה בו שליחות. במהלך שנות עבודתו פגש אנשים רבים, הקשיב להם, סייע להם ופעל עבורם במסירות, באחריות וביחס אנושי וחם.

אחד הדברים שהיו יקרים במיוחד לליבו היה הקשר עם קהילת יוצאי לוב. אבא פעל רבות למען התושבים בעיר וביניהם בני קהילת יוצאי לוב וסייע להם במסגרת עבודתו ובחייו הציבוריים.

בתקופה שבה שימש מדריך במעברת בית ליד, היה שותף למאמץ לעידוד תושבי המעברה לעבור ממגורים זמניים לבתי קבע בעיר נתניה.

עבור אבא, זו הייתה דרך לשמור על קשר, על מסורת ועל תחושת שייכות, ובעיקר – להיות שם עבור אנשים שהיו זקוקים לעזרה.

העשייה הקהילתית שלו באה לידי ביטוי גם בהיותו ממייסדי בית הכנסת ״שערי צדק״ בנתניה. עבורו בית הכנסת היה הרבה מעבר לבית תפילה. הוא היה מקום של קהילה, משפחתיות, מסורת וחיבור בין אנשים. תרומתו להקמת בית הכנסת ולפעילות סביבו הייתה חלק בלתי נפרד מהעשייה הציבורית והקהילתית שאפיינה את חייו.

הרעיון להנציח את שמו נולד במשפחה מתוך הרצון לתת ביטוי לעשייה הרבה שלו ולתרומתו לקהילת יוצאי לוב ולתושבי העיר בכלל".

יהי זכרו ברוך!