בשנה האחרונה הבינה המלאכותית הפכה לנושא הכי מפחיד בעולם העבודה. בכל מקום שומעים את אותה שאלה: כמה זמן עוד יישארו עבודות לבני אדם? עורכי דין, מתכנתים, אנשי שירות וגם רואי חשבון חוששים - ואם מחשב כבר יודע לכתוב, לנתח נתונים ולהכין דוחות, למה בכלל צריך אנשים?

אבל דווקא מקצוע ראיית החשבון מוכיח שההיסטוריה של הטכנולוגיה עובדת כמעט תמיד הפוך מהפחד הראשוני.

היום קשה לדמיין משרד בלי Microsoft Excel, אבל כשהאקסל נכנס לעולם העבודה בשנות ה-80, אנשים היו בטוחים שמדובר בתחילת הסוף של מקצוע ראיית החשבון. עד אז, העבודה הייתה סיזיפית בצורה שקשה לדמיין היום: חישובים ידניים, התאמות על נייר, בניית תקציבים במשך ימים ארוכים ומודלים פיננסיים שנראו כמו פרויקט הנדסי. ואז הגיע האקסל, ובבת אחת משימות של שעות הפכו למשימות של דקות.

התחזיות באותה תקופה נשמעו כמעט זהות למה ששומעים היום על AI. “אם מחשב יודע לחשב ולעשות טבלאות - למה בכלל צריך רואה חשבון?” אלא שבפועל קרה משהו שאף אחד לא ציפה לו: המקצוע לא רק שלא נעלם, הוא פשוט התפוצץ בגודל שלו.

בתחילת שנות ה-80 עבדו בארצות הברית כ-700 אלף רואי חשבון ומבקרים. כיום המספר כבר חצה את רף ה-1.5 מיליון. כלומר, דווקא בעידן שבו העבודה הפכה אוטומטית ומהירה יותר - מספר אנשי המקצוע יותר מהכפיל את עצמו.

גם בישראל בה השימוש באקסל נכנס מאוחר יותר, רואים תהליך דומה. בשנות ה-90 היו בישראל כמה אלפי רואי חשבון פעילים בלבד. כיום יש בישראל יותר מ-27 אלף רואי חשבון, בנוסף לאלפי מתמחים שנכנסים למקצוע מדי שנה.  למעשה, ככל שהמשק הישראלי הפך מתקדם וטכנולוגי יותר - עם חברות הייטק, פעילות בינלאומית, רגולציה ומיסוי מורכב - כך גדל הצורך באנשי פיננסים ורואי חשבון.

וזה בדיוק העניין: האקסל לא החליף את רואי החשבון. הוא פשוט שינה להם את התפקיד. העיתונאי Ezra Klein כתב לאחרונה בטור שפורסם ב-New York Times את אחד המשפטים המדויקים ביותר בנושא:



“The spreadsheet didn’t replace the accountant.”



כלומר, הגיליון האלקטרוני לא החליף את רואה החשבון - הוא פשוט הפך אותו להרבה יותר יעיל, ולכן גם להרבה יותר חשוב.

גם Bret Taylor, יו”ר OpenAI ואחד האנשים המשפיעים בעולם הטכנולוגיה, משתמש בדיוק באותה אנלוגיה. לדבריו, אנשים חשבו שאקסל יצמצם את מקצוע ראיית החשבון, אבל בפועל הוא גרם ליותר חברות להשתמש בשירותים פיננסיים, ליותר ניתוחים להתבצע וליותר עבודה להיווצר. טיילור טוען שהבינה המלאכותית עשויה לעשות בדיוק אותו דבר: לא להעלים מקצועות - אלא להגדיל אותם ולשנות את סוג העבודה שבתוכם.



וזה לא קרה רק לרואי חשבון. כשכספומטים נכנסו לבנקים, אנשים היו בטוחים שהבנקאים ייעלמו. בפועל, מספר הסניפים דווקא גדל במשך שנים, והעובדים עברו לעסוק יותר בייעוץ ושירות לקוחות. גם עולם הקניות באינטרנט לא חיסל את עולם המסחר - הוא יצר מקצועות חדשים לחלוטין כמו שיווק דיגיטלי, ניהול אתרי סחר ולוגיסטיקה מתקדמת.



אבל כאן מגיעה הטענה הנגדית: “הפעם זה שונה.” הרי האקסל ידע לחשב, אבל AI כבר יודע לכתוב, להסביר, לנתח ואפילו לנהל שיחה. וזה נכון - הבינה המלאכותית הרבה יותר מתקדמת מכל טכנולוגיה שהכרנו בעבר. אלא שדווקא בגלל זה, כנראה יהיה צורך גדול יותר בבני אדם שיפקחו עליה.



בסוף עדיין צריך בני אדם שיבדקו נתונים, יקבלו אחריות ויפעילו שיקול דעת, כי AI לא באמת מבין מציאות עסקית או נושא באחריות מקצועית. לכן כנראה יהיו פחות עבודות טכניות ויותר עבודות של חשיבה ובקרה, והטכנולוגיה שוב תשנה את סוג העבודה ולא תבטל את הצורך באנשים.



וכמו שהאקסל לא חיסל את רואי החשבון אלא הפך אותם לחשובים יותר מאי פעם, כך ייתכן מאוד שגם הבינה המלאכותית לא תיקח לכולנו את העבודה, אלא תהפוך את מי שידע להשתמש בה לאנשים הכי מבוקשים בשוק.