תנועות הנוער בישראל מפעילות מאות אלפי חניכים ומדריכים צעירים ברחבי הארץ, ומהוות חלק מרכזי ממערך החינוך הבלתי פורמלי ברשויות המקומיות. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2025 פעלו בישראל 13 תנועות נוער מוכרות, שבהן כ־350 אלף חניכים ומדריכים צעירים בכ־1,882 סניפים.

דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, בחן את קידום פעילות תנועות הנוער ואת יחסי הגומלין בינן לבין הרשויות המקומיות. במסגרת הביקורת נבדקו לעומק חמש רשויות, ובהן חדרה, ונבחנו בין היתר התמיכות העירוניות, מצב המבנים ונגישות הפעילות. בנוסף הביקורת נערכה, בין היתר, במינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ב-13 תנועות הנוער שפעלו במועד הביקורת  ואשר הוכרזו לצורך הביקורת כגופים מבוקרים, וכן במשרד האוצר - באגף תקציבים ובאגף החשב הכללי. ובמסגרת זו נבחנו, בין היתר, רכיבי מקורות המימון של תנועות הנוער, מוגנות החניכים, סבסוד חניכים ופריסת פעילותן של תנועות הנוער ברשויות המקומיות.

הורים מוותרים על הפעילות בגלל העלויות והבירוקרטיה

מהליכי שיתוף הציבור שקיים משרד מבקר המדינה בחדרה עלה כי יש הורים שנמנעים מהגשת בקשות להנחה, מוותרים על השתתפות ילדיהם במפעלי תנועות הנוער ולעיתים אף נמנעים מלרשום אותם לפעילות מלכתחילה. לפי הדוח, בין הסיבות לכך נמצאים העלויות הכרוכות בהשתתפות, הליכי סבסוד הנתפסים כמסורבלים, משך טיפול ממושך בבקשות, הצורך להגיש בקשות חוזרות עבור פעילויות שונות והחשש מפגיעה בפרטיות הכרוכה בהמצאת מסמכים.

עוד עלה כי בקרב יוצאי העדה האתיופית בחדרה קיימת מודעות נמוכה לאפשרות לקבל סבסוד להשתתפות בתנועות הנוער באמצעות תוכנית ״הדרך החדשה״, שמפעילים משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. מנגד, תוכנית ״מפתחות״, המעניקה שוברים להשתלבות בחוגי העשרה, מוכרת בקהילה ומיושמת בשיעור מלא בשיתוף עיריית חדרה.

המבקר מציין כי עיריית חדרה פעלה בהתאם לנוהל התמיכות והגדילה את היקף התמיכה העירונית בתנועות הנוער, מכ־160.6 אלף ש״ח בשנת 2022 לכ־273.7 אלף ש״ח בשנת 2023 ולכ־372 אלף ש״ח בשנת 2024.

עם זאת, הדוח מצביע על חוסר יציבות במימון שמעניק משרד החינוך לשכר מנהל יחידת הנוער בעיר. מתוך חמש השנים שנבדקו קיבלה עיריית חדרה את מלוא סכום ההשתתפות שלו הייתה זכאית על פי דירוגה החברתי־כלכלי רק פעמיים. המבקר מציין כי אי־הוודאות בהעברת הכספים עלולה לפגוע בניהול התקציב של הרשות.

ברמה הארצית: מחסור במבנים וחשש לדיווח חסר על אירועי פגיעה בביטחון החניכים

לפי מענה הרשויות המקומיות לשאלון המבקר, 79% מהרשויות דיווחו על מחסור במבנים עבור סניפי תנועות הנוער, ו־23% מהמבנים המשמשים לפעילות התנועות מתקשים להכיל את כלל החניכים.

מבקר המדינה מצביע על כך שחלק גדל והולך מתקציב תמיכות משרד החינוך בתנועות הנוער מקורו בתוספות שנתיות, קואליציוניות או אחרות, שאינן מעוגנות בבסיס התקציב ואינן נשענות על תכנון רב-שנתי ועל מדיניות תקציבית סדורה ומתמשכת של משרד החינוך.

המבקר מצביע גם על ליקויים בתחום מוגנות החניכים בתנועות הנוער. נמצא כי במועד הביקורת לא קיימת אסדרה נורמטיבית מפורשת, מקיפה ומלאה, המחייבת את תנועות הנוער לעמוד באמות מידה סדורות בתחום המוגנות, בדומה לאלה שהוחלו על מסגרות החינוך הפורמאלי.

בנוסף, משרד החינוך טרם קבע נוהל מסודר לדיווח על אירועים שבהם נפגעה בטיחותם או רווחתם של ילדים ובני נוער במסגרת פעילות התנועות, ומהנתונים עולים פערים חריגים בין התנועות בדיווח על אירועים כאלה. כך למשל, בתנועת הצופים דווח בממוצע על כ־86 אירועים לכל 10,000 חניכים בשנים 2023–2025, בעוד שבנוער העובד והלומד דווח על כאירוע אחד בלבד ובבני עקיבא על פחות מאירוע אחד לכל 10,000 חניכים.

לדברי המבקר, הפערים המשמעותיים בין התנועות מעלים חשש כי חלקן מסרו דיווח חלקי בנושא, ולכן אין בנתונים כדי להעיד בהכרח על היקף האירועים בפועל.

עוד עולה מן הממצאים כי אף שלמשרד החינוך מדיניות כללית, הבאה לידי ביטוי במבחני התמיכות, לקידום הפיזור הארצי של פעילות תנועות הנוער, תוצאות היישום בשטח מלמדות כי אין בה די כדי להביא לפריסה כמותית מאוזנת של סניפי התנועות בין ששת מחוזות המשרד באופן מתכלל, סדור ומכוון.

כך למשל נמצא של יותר מ-40% מסניפיה של תנועה בודדת במחוז יחיד, כפי שמתקיים בתנועות הנוער עזרא, אריאל, המכבי הצעיר, היכלי ענ"ג, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, ותנועת הצופים הערבים. עוד נמצא כי בתנועות הנוער עזרא, המכבי הצעיר, הצופים ואריאל ניכרת נוכחות נמוכה או אפסית בצפון, הגם שמחוז זה מכיל 27% מסך כל הסניפים של כל התנועות. כמו כן, היעדר נוכחות מוחלט תנועה במחוז שלם - כפי שנמצא למשל בתנועת המכבי הצעיר, לא מאפשר לאוכלוסיית המחוז ליהנות מפעילות התנועה, אף אם היא נמנית עם קהל היעד הפוטנציאלי שלה.