פסיקה תקדימית ועקרונית, של השופט מרדכי פירר מבית המשפט המחוזי מרכז, תשפיע על עשרות ואף מאות פרויקטים של פינוי בינוי ברחבי הארץ.  השופט מוטי פירר קיבל את עתירתם של בעלי דירות בשכונת דורה  בנתניה, וקבע כי שאלת סמכותה של הוועדה המקומית להגביל את שטח הדירות החדשות, היא שאלה בעלת "חשיבות והשלכה רחבה" המצדיקה דיון מעמיק.

המאבק המשפטי התנהל  סביב תוכנית התחדשות עירונית בשכונת דורה בנתניה. במרכז הקונפליקט, מדיניות הנהוגה בעיריית נתניה, לפיו  סעיף 4.1.2, קובע כי 88 דירות בתוך הפרויקט יוגבלו לשטח הדירה הקיים בתוספת של 12 מ"ר ומרפסת בלבד.

הדיירים טענו כי מדובר בהתערבות בוטה ובלתי חוקית בזכויותיהם. לפי עמדתם, הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כשקבעה הוראות בעלות "אופי קנייני" בתוך מסמך תכנוני. בכתב העתירה נטען כי המגבלה: "שללה בכך את כוח המיקוח מאת בעלי הדירות הקיימות בתחום התוכנית אל מול היזמים הפוטנציאליים".

במהלך הדיון  המשפטי שנערך לאחרונה, חל מפנה בעמדת הוועדה המקומית נתניה וועדת הערר המחוזית, שהודו כי השאלות כבדת המשקל הללו טרם לובנו כראוי וכן הן הסכימו כי התיק יוחזר לוועדת הערר כדי שתדון בטענות הדיירים לגופן.

השופט פירר אימץ את ההסכמות וקבע: "בהינתן שאכן מדובר בשאלות בעלות חשיבות והשלכה רחבה, דרך המלך היא מתן רשות ערר, וכי החזרת הדיון לוועדת הערר תוך מתן רשות ערר, היא דרך המלך לדון בשאלות שבמחלוקת".

בית המשפט ביטל את החלטת יו"ר ועדת הערר הקודמת, שסירבה במקור לתת לדיירים רשות לערור על התוכנית. המשמעות היא שוועדת הערר תחויב כעת לקיים דיון מהותי בשאלה האם רשות תכנונית רשאית  לשלול לדיירים אפשרות  לנהל משא ומתן מול יזמים.