בעקבות הבטחותיו של ראש העיר, צביקה גנדלמן, לבני העדה האתיופית, הוגש למועצת העיר תב"ר בגובה 250 אלף שקלים לשם הקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה. התב"ר אושר ברוב קולות, במעמד נציגי הקהילה האתיופית בחדרה.
התקדמות לתהליך הקמת תכנון מרכז מורשת ליהדות אתיופיה: כפי שהבטיח ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן לקהילה האתיופית בחדרה, אישרה מועצת העיר בישיבתה האחרונה תב"ר בסך 250 אלף שקלים לתכנון מרכז המורשת ליהדות אתיופיה.
התב"ר אושר ברוב קולות במועצת העיר , והוא מהווה את השלב הראשון בדרך למרכז המורשת הייחודי, שעומד להיבנות על קרקע עירונית באזור התעשייה.
בתום התכנון צפוי שלב נוסף שיכלול את הרחבת התב"ר בהתאם לעלותו הכוללת של ביצוע הפרויקט, בהתאם לתכנון המפורט.
מרכז המורשת ייבנה על הקרקע שהובטחה לקהילה לפני מספר שנים, הממוקמת במתחם המוסדי באזור התעשייה סמוך לארגונים מוסדיים, ביניהם מע"ש ואיגוד ערים לאיכות הסביבה.
המבנה יכלול אולמות רב תכליתיים לתצוגה, תיעוד ולימוד המורשת, שטחי אכסון, משרדים ומחסנים, וכן מתחם חיצוני נרחב להתכנסויות ואירועים.
האישור התקציבי עורר שמחה בקרב נציגי הקהילה האתיופית שנכחו בישיבת המועצה והמתינו בהתרגשות להעלאתו להצבעת חברי המועצה.
מעיריית חדרה נמסר : "כזכור, הנהלת העיר הקודמת הקצתה לפני מספר שנים קרקע לעמותת פעילים למען יהודי אתיופיה להקמת מרכז מורשת. המשמעות הייתה שהקמת המרכז הוטלה על כתפי עמותת הפעילים, שהייתה אמורה לגייס את הכספים ולהקים את המבנה בתוך פרק זמן מוקצב אשר אם לא תעמוד בו תבוטל ההקצאה והקרקע תושב לרשות העירייה. אף על פי שמאז ההקצאה עברו מספר שנים לא הצליחה העמותה לגייס את הסכום הדרוש, והחלום להקים מרכז מורשת הלך והתפוגג ככל שחלף הזמן".
ראש העיר צביקה גנדלמן נחלץ לעזרת הקהילה האתיופית בחדרה, והודיע שהעירייה תקים על חשבונה את מרכז המורשת ולא בני הקהילה. "עיריית חדרה תקים מרכז מורשת לקהילה האתיופית על הקרקע שהוקצתה לה", הבטיח גנדלמן. "הקהילה לא הצליחה להשיג את התנאים הנדרשים למימוש ההקצאה, והעירייה תחלץ אותם מתוך הבוץ שהם נמצאים בו. אני שמח שמועצת העיר קיבלה ברוב קולות את ההחלטה להקים לקהילה האתיופית בית ומרכז מורשת בחדרה, ואף אישרה השבוע את התקציב לתכנונו".
מרכז מורשת יהדות אתיופיה. הדמיה צילום: דוברות העירייה
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
