נטע רוגובסקי, בת 19 הלומדת בימים אלה באולפן במעגן מיכאל עומדת לעשות היסטוריה כאשר היא תהפוך לחיילת הבודדה הראשונה מתיאלנד. השם שלה לגמרי ישראלי, אבל אל תיתנו לזה לבלבל אתכם. היא נולדה, גדלה והתחנכה בבנגקוק בירת תאילנד, כבת יחידה לאב ישראלי ולאם תאילנדית המאמינה בדת הבודהיסטית.
לפני כחצי שנה קיבלה רוגובסקי את ההחלטה ששינתה את חייה: לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל.
"נולדתי וגדלתי בבנגקוק ומדי שנה הוריי באו לביקור אצל המשפחה של אבא שלי בישראל, מספרת נטע. "גדלתי על שתי תרבויות אבל תמיד הייתי קשורה לארץ.
"אבא דיבר איתי עברית, ידענו כל הזמן מה קורה בישראל וכבן לניצולי שואה הוא הסביר לי כמה חשוב שלמדינת ישראל יהיה צבא חזק שישמור על המדינה.
"כבת יחידה לא היה לי קל לעזוב את ההורים ולעבור לישראל וגם להם זה קשה, אבל הם מבינים אותי, תומכים בי וגאים בי. בשבילי ישראל זה הבית וחשוב לי לתרום לביטחון המדינה.
"אני מתכוונת לעבור תהליך גיור ולהמשיך לחיות בישראל גם אחרי השירות בצבא. עכשיו, אחרי שסיימתי את התקופה באולפן בקיבוץ מעגן מיכאל, אני הולכת לעבוד קצת במושב באזור ואז להתגייס לצה"ל".
נטע רוגובסקי: "בשבילי ישראל זה הבית וחשוב לי לתרום לביטחון המדינה" (צילום: רון איתן)
חלומה האמיתי של נטע היה להתגייס לתפקיד יוקרתי ביותר. "ניסיתי להתקבל לקורס טיס אבל בגלל בעיות ראייה זה לא הצליח. ברור לי שארצה לשרת ביחידה קרבית. מאוד מצאה חן בעיניי עבודת התצפיתניות או להיות פקחית טיסה בחיל האוויר".
בקרוב מאוד היא תתגייס לצה"ל, ועומדת להיות בין החיילות הבודדות היחידות מתאילנד.
הדס אבן טוב, המדריכה של נטע באולפן במעגן מיכאל, לא מפסיקה להתפעל: "כל כך הרבה מוטיבציה ואדרנלין יש בבחורה הזו, שבאה לשרת בצה"ל ולתרום לביטחון המדינה. אנחנו מטפלים מדי שנה בכמעט 200 חניכים המגיעים אלינו לאולפן מכל העולם, אבל זו הפעם הראשונה שיש לנו עולה מתאילנד".
רוגובסקי תהפוך בקרוב לחיילת התיאלנדית הבודדה הראשונה בצה"ל (צילום: רון איתן)
צביקה לוי, האחראי על החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית ומכיר את נטע מקרוב, מספר: "בכל שנות עבודתי עם חיילים בודדים לא נתקלתי בחיילת בודדה מתאילנד. אני יודע כמה זה קשה לבת יחידה לעזוב הורים, לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל".
איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אומר על רגובסקי הצעירה כי "תמיד מרגש לראות יהודים שמגיעים מרחבי העולם כדי לשרת בצה"ל, אבל בחורה צעירה שמגיעה מתאילנד, בלי רקע של קהילה יהודית גדולה שהתחנכה על ברכיה, מתוך מוטיבציה לתרום לישראל ולהגנה עליה זה מרגש כפליים".
כך הופכות הגינות בחדרה למרחב קהילתי
עו"ד יניב דרי, יו"ר פנאי העיר: "המטרה היא לא לחכות שהתושב יגיע אלינו. אנחנו רוצים לצאת אליו, לפגוש אותו בשכונה ולתת מקום ליוזמות שצומחות מתוך הקהילה עצמה"...
פלאשנט לוקאלי | 19.9.2026
עדיין אין קצה של מידע
מתנדבי חדרה מעדכנים על העלמותו של איגור חנוכייב...
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
