איך קרה שעיריית חדרה הצליחה במשך שנים להכניס את ידה לתוך כיסם של התושבים ולגבות מהם תשלום של מאות אחוזים יותר ממה שקבוע בחוק? המקרה מתייחס בעיקר לתושבים המתגוררים ברחובות שבהם נדרש תשלום בגין אגרת חניה. תושבים אלה, זכאים ע"פ חוק העזר העירוני לקבל תו חנייה המקנה להם זכות להחנות את רכבם ברחוב בו הם מתגוררים וזאת בעלות של 10 ₪ בלבד כפי שקבוע בחוק. אלא שבמשך שנים, גבתה העירייה בפועל 50 ₪ לשנה בגין תו זה.
תושב העיר שנדרש לשלם רק לאחרונה 50 ₪ עבור תו החניה אמר, " שנים אני משלם ולא ידעתי שצריך לשלם רק 10 ₪. שמעתי שיש ערים שבכלל לא משלמים שם אפילו שקל. הסיפור הזה הוא ממש שוד לאור היום. אם התושבים יתארגנו לבקש את הכסף בחזרה אני אצטרף וגם צריך לבדוק אם יש מקום להגיש תביעה ייצוגית בעניין".
הפרשה נחשפה בעקבות תלונות התושבים שסיפרו כי נדרשו לשלם סכומים גבוהים ממה רשום בחוק בגין תו חניה בהסדר.
בהתאם לחוק העזר העירוני שפורסם בשנת 1990 עוד בתקופתו של ראש העיר לשעבר, נחמיה להב, נקבע, כי "באזור חניה מוסדר, יהיו רשאים תושבים שגרים באותו אזור להחנות את רכבם במקום שנקבע כמקום חניה מוסדר ברחוב מגוריהם וזאת מבלי להשתמש בכרטיס חניה."
סעיף 16 בחוק העזר קובע, כי הסדר החניה מתייחס רק לרכב הנושא תוית חניה ושאותה אישר ראש העירייה ועליה צויין מספר הרכב וכתובתו של בעל הרכב.
כמו כן, החוק מטיל גם הגבלות ואיסורים למקרה של העברת תו החנייה לגורם אחר או במקרה של מכירת הרכב או שינוי במקום המגורים.
בפסקה ט' לסעיף 16 בחוק העזר נקבע במפורש שבגין תו חנייה זה שבהסדר, ישלמו התושבים סך של 10 ₪ ותוקפו של תו החנייה יפוג בין שנה לשנתיים וזאת בהתאם לתאריך בו הוצא התו על ידי העירייה. בבדיקה שנערכה במספר רשויות נמצא כי ישנן כאלה שאינן גובות תשלום מהתושבים בגין תו חניה בהסדר.
נודע, כי מבקרת העירייה, יוכי דהן, שמונתה לאחרונה לתפקיד, התריעה על כך בפני הנהלת העיר ופנתה לממונים על החנייה לשנות את התעריף. לפי שעה לא ברור עדיין אם העירייה מתכוונת להחזיר לתושבים את הכסף שגבתה מהם מעל לקבוע בחוק בשנים האחרונות.
למרות מספר פניות לקבלת תגובה מהעירייה בנושא, היא טרם התקבלה וכשהיא תגיע תפורסם בהמשך.
הפרשה נחשפה בעקבות תלונות התושבים. (צילום: אילוסטרציה)
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
תערוכת היחיד של האמנית ענת בן עזרא, "עפה", מוצגת בימים אלה במתחם שדרות אלרוב ממילא בירושלים, באוצרותה של מיכל סדן. התערוכה, תינעל ב-15.11.26, מציגה פסלים מרשימים המעוגנים במסורת הפיסול הריאליסטי ומשלבים עוצמה, רגישות, תנועה והבעה. בן עזרא מפיחה חיים בחומר הדומם ויוצרת דמויות שלכל אחת מהן סיפור משלה, תוך חיבור בין המציאות היומיומית לעולמות של חלום, פנטזיה, רוחניות ודמיון. עבודותיה נעות על קו התפר שבין ריאליזם לפנטזיה ומתאפיינות בריבוי פרטים ומשמעויות ובשפה פיגורטיבית נשית ואישית. התערוכה מוצגת בשדרות אלרוב ממילא, רחוב יצחק קריב 6, ירושלים. לפרטים נוספים חפשו באתר של האמנית ענת בן עזרא.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
