טקס הזיכרון העירוני לכ-4,000 מבני העדה האתיופית אשר מצאו מותם במהלך הניסיון לעלות לישראל, התקיים ברחבת יד לבנים.
טקס הזיכרון העירוני השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו את מותם בדרכם לישראל מאתיופיה ומסודן ומקום קבורתם לא נודע, התקיים ברחבת יד לבנים במעמד ראש העיר צביקה גנדלמן, סגנית ראש העיר חדווה יחזקאלי, חברי מועצת העיר, הקייסים, רב העדה הרב אמיר מנגיסטו, נכבדי העדה וציבור רב.
הטקס נערך בהובלת יועץ ראש העיר לענייני העדה האתיופית גדם מהרט ותורגם סימולטנית לאמהרית.
את פני הבאים קיבל שלט גדול המצהיר "נזכור אותם לעד ולא נשכח", ועל הבמה הודלקו 4 אבוקות זיכרון לזכר 4,000 הנספים. מדליקי נרות הזיכרון היו ראש העיר גנדלמן, עלמה אלבצ'או בשם קהילת ביתא ישראל, אשר טגאי דובר ארגון אסירי ציון, טובה וורקנך בשם הילדים ששרדו את המסע.
על דוכן ברחבת הטקס הוצבו עשרות נרות נשמה אשר באי הטקס הדליקו בסיומו לזכר יקיריהם.
הקייסים נשאו תפילה לעילוי נשמת הנספים, ולאחריהם עלו קייס הקייסים, הקייס איילי אדגואיצאו, שנשא דברים לזכרם, והרב מנגיסטו שנשא דברי תורה.
טקס הזיכרון העירוני לכ-4,000 מבני העדה האתיופית. (צילום: שלומי גבאי)
כל הדוברים והמברכים ציינו את מרקם היחסים המיוחד בחדרה בין יוצאי כל העדות והתרבויות, המתבסס על כבוד הדדי ורצון אמיתי ללמוד אלה את תרבותם ומורשתם של אלה.
ראש העיר צביקה גנדלמן בירך את באי הטקס וניצל את הבמה להתייחסות גם לאירועים האחרונים. "למרות שהיום הזה מוקדש למאורעות העבר, לאלה שנספו בדרכם הארוכה והמייגעת אל ארץ הקודש, אי אפשר שלא להתייחס גם להווה ובעיקר לעתיד", אמר ראש העיר. "ימים לא פשוטים עוברים על הישראלים יוצאי אתיופיה, ועושה רושם שהמסע הנוכחי שלכם ארוך ומייגע לא פחות מהמסע ההוא במדבר.
הקשיים כאן הם לא פחות מסוכנים. הם מסוכנים להמשך התפתחותה של החברה הישראלית כחברה מאוחדת. הדור הצעיר, שרובו נולד בישראל, מביט בעיניים פקוחות וכואבות על האפליה, הדעות הקדומות, הפערים וחוסר השוויון, ודורש מציאות חדשה. הדרישה הזו מוצדקת. היא לא תיענה בין לילה. החברה הישראלית שסועה היום מתמיד, ועל כולנו לצאת לדרך ארוכה, במסע חדש מלא טלטלות, אבל בסופו נגיע לארץ המובטחת. היום, כמו אז, אל לנו להירתע מהקשיים שבדרך. עלינו לזכור כלהעת שעתיד המדינה טמון ביכולת שלנו לעבור את המסע ביחד".
בתחילת שנות ה-80 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה מן הכפרים לעבר סודן. רבים מיהודי אתיופיה, שחלמו כל השנים לעלות לישראל, הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד. הצעידה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל.
הטקס העירוני מתקיים בחדרה מדי שנה בסמיכות לטקס הממלכתי בהר הרצל, אשר על-פי החלטת ממשלה נערך ביום ירושלים. מועד הטקס העירוני נקבע בעצה אחת עם נציגי העדה, וזאת על מנת לאפשר לקהילת עולי אתיופיה להשתתף הן בטקס הממלכתי בירושלים והן בטקס העירוני.
לדברי ראש העיר, הטקס העירוני מעיד על הכבוד שהעיר רוחשת להקרבתם של יהודי אתיופיה, אשר רבים מהם הצליחו להגשים את חלום העלייה לישראל וחלקם אף בחרו להתיישב בחדרה.
ג׳ודי ניר מוזס שסומנה כאחת הכוכבות הבולטות בעונה הנוכחית של ה'מטבח המנצח', התייצבה לאחרונה בקליניקה לטיפול יופי חדשני אצל ד״ר להבית אקרמן, בהרצליה פיתוח. במסגרת ביקור המולדת בישראל, החליטה מוזס לערוך סדרת טיפולים להידוק הצוואר, טיפול ידוע בהוליווד אותו נוהגות לעשות האחיות קארדישן. אהבנו ופרגנו!
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
