עמרם ניפטר בבית החולים תל השומר לאחר שלפני כשבוע הוא נחבל בראשו כשנפל ממשאית. הקים את חברת "אברהם עמרם ובניו" שהפכה לחברה הגדולה לפיתוח ובנייה באזור חדרה. הלוויתו תיערך היום בשעה 14:00 בבית העלמין החדש בחדרה.
איש העסקים אברהם עמרם מחדרה, הלך הלילה לעולמו בבית החולים תל השומר והוא בן 70. עמרם דמות ידועה בחדרה הקים עסק לאספקת חומרי בניין ולאחר מכן עם השנים הקים את חברת "אברהם עמרם ובניו", חברה לפיתוח ובנייה. בקרב בני המשפחה היה ידוע כסבא מאוד מיוחד וזאת בשל קשריו המיוחדים שהיו לו עם נכדיו ולאחר לכתו הוא הותיר אחריו אלמנה, שולה, בתו טלי ובניו יורם ואלון.
לפני כשבוע, נפל עמרם ממשאית סמוך לבית העסק שלו והוא נחבל קשה בראשו. הוא הובהל לבית החולים הלל יפה אך לאחר שאובחן כי חלה הידרדרות במצבו הוא הועבר לבית החולים תל השומר. הוא סבל מפגיעת ראש קשה ומדימום. במהלך כל ימי האשפוז הוא היה מורדם ומונשם כאשר בני משפחתו שוהים ליד מיטתו. אתמול בלילה חלה הידרדרות נוספת ולאחר ניסיונות לייצב את מצבו הוא ניפטר.
הלוויתו תיערך היום בשעה 14:00 בבית העלמין החדש בחדרה. מסע ההלוויה יצא מבית המשפחה ברחוב אוסקר כהן בשעה 13:30.
אברהם עמרם ז"ל. (צילום: שלומי גבאי)
עמרם נולד בלוב ועלה ארצה עם משפחתו בתחילת שנות ה-50 והשתכנו תחילה במעברת אגרובנק בחדרה סמוך לרכבת. כעבור מספר שנים הם העתיקו את מגוריהם לשכונת גבעת אולגה. עם השנים עמרם פנה לעסוק בענף הבניין כשהוא מתמחה בעבודות הגרנוליט ואבנים משתלבות ושם מצא את פרנסתו. מהר מאוד הפך עמרם לקבלן בניין ופיתוח ועם השנים הפכה החברה שהקים לגדולה בתחומה באזור חדרה והסביבה. היה ידוע כמי שנוהג לתרום בסתר במשך שנים למוסדות ולמשפחות מצוקה. את זמנו הפנוי הוא נהג לבלות בחברת מאות בעלי הכנף שאותם החזיק בחצר ביתו.
עמרם שהיה בשירותו הצבאי מפעיל ציוד מכני הנדסי כבד התפרסם לראשונה כאשר נפל בשבי באפריל 1978 לאחר היתקלות עם חוליית מחבלים בלבנון חודש לאחר תחילת "מבצע ליטני". הוא ועוד ארבעה חיילים נוספים מיחידתו עברו את אחד המחסומים שהוקמו על ידי צה"ל והם מצאו את עצמם מול המחבלים. במהלך ההיתקלות התפתח קרב וארבעה מחבריו נהרגו, אחד הצליח להימלט. עמרם נתפס ונלקח בשבי.
הוא הוחזק במשך 340 יום אצל אנשיו של אחמד ג'יבריל, מנהיג החזית העממית לשחרור פלשתין, במפקדה הכללית בסוריה. בתום 11 חודשים בשבי הוא שוחרר תמורת 76 מחבלים, בעיסקת חילופי השבויים הראשונה שביצעה מדינת ישראל מול ארגון טרור. זו היתה הפעם הראשונה שבה שחררה ממשלת ישראל מחבלים "עם דם על הידיים" החלטה, שהביאה למעשה בישראל לתחילתו של הוויכוח הציבורי בסוגיית שחרור מחבלים.
כך הופכות הגינות בחדרה למרחב קהילתי
עו"ד יניב דרי, יו"ר פנאי העיר: "המטרה היא לא לחכות שהתושב יגיע אלינו. אנחנו רוצים לצאת אליו, לפגוש אותו בשכונה ולתת מקום ליוזמות שצומחות מתוך הקהילה עצמה"...
פלאשנט לוקאלי | 19.9.2026
עדיין אין קצה של מידע
מתנדבי חדרה מעדכנים על העלמותו של איגור חנוכייב...
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
