טקס הזיכרון השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו מותם בדרך לישראל
רון איתן יום רביעי,
8 ביוני 2016, 10:51
טקס הזיכרון העירוני לכ-4,000 מבני העדה האתיופית אשר מצאו מותם במהלך הניסיון לעלות לישראל, התקיים ברחבת יד לבנים
טקס הזיכרון העירוני השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו את מותם בדרכם לישראל מאתיופיה ומסודן ומקום קבורתם לא נודע, התקיים ברחבת יד לבנים במעמד ראש העיר צביקה גנדלמן, חברי מועצת העיר, קייס גרמאו מתקו, קייס שמעון אליאס, קייס רועי טמניו, רב העדה הרב אמיר מנגיסטו, נכבדי העדה וציבור רב.
את פני הבאים קיבל שלט גדול המצהיר "נזכור אותם לעד ולא נשכח", ועל הבמה הוצבו 4 אבוקות זיכרון לזכר 4,000 הנספים.
על דוכן ברחבת הטקס הוצבו עשרות נרות נשמה אשר באי הטקס הדליקו בסיומו לזכר יקיריהם.
הקייסים נשאו תפילה לעילוי נשמת הנספים, ולאחריהם נשא הרב מנגיסטו דברי תורה.
האחיות קדסט ואופק סייפו שרו שיר שקט, ואת אבוקות הזיכרון הדליקו אייאו אבטה, בווקט מתוקו, ליגבו וובנך, ופאטפטה ברה שריגשה את הקהל עד דמעות בסיפורה האישי על תלאות העלייה לישראל.
מדליקים נרות טקס לזכרם של 4,000 מבני העדה האתיופית (צילום: באדיבות עיריית חדרה)
ראש העיר אמר בטקס כי בחדרה קהילה אתיופית גדולה הראויה לכבוד ולהערכה. "קהילת יוצאי אתיופיה מונה את ותיקי העדה ששרדו את תלאות הדרך והגשימו את החלום הציוני במחיר כבד של אובדן היקרים להם ביותר", אמר ראש העיר. "הקהילה בחדרה מונה גם עשרות אסירי ציון שהושלכו לכלא וסבלו עינויים קשים רק בגלל היותם יהודים החולמים לחיות במדינת היהודים. כבוד הוא לנו שוותיקי העדה בחרו להתיישב בחדרה, ובחרו לגדל בה את ילדיהם ולהקים משפחות חדשות וצעירות, המהוות את פניה היפות של חדרה".
הטקס העירוני מתקיים מדי שנה לזכרם של אלפים מיהודי אתיופיה שנספו בשנות ה-80, עשור שבראשיתו החלה יציאה המונית מהכפרים לעבר סודן. יהודים רבים שחלמו כל השנים לעלות לישראל הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד. הצעידה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל.
הטקס העירוני מתקיים מדי שנה (צילום: באדיבות עיריית חדרה)
ראש העיר גנדלמן ציין בטקס כי חשוב שצעירי העדה ישמרו את המורשת של אבותיהם, וחשוב שכל תושבי חדרה יכירו ויכבדו את התרבות העשירה של העדה. "כדי לעמוד במשימה אנחנו מקדמים את מרכז המורשת ליהדות אתיופיה, שישמש כמוזיאון וכמקום מכובד ומכבד לשימור, תיעוד ולימוד המורשת", אמר גנדלמן ועדכן כי המכרז לביצוע עבודות ההקמה כבר פורסם. "אין לי ספק שבמרכז המורשת יהיה שמור מקום של כבוד להנצחת הנספים. הם הקריבו את חייהם, וחשוב שהדורות הבאים יזכרו את קורבנם וימשיכו להנחיל את מורשתם גם לדורות הבאים אחריהם. חשוב שנבטיח כולנו - לזכור ולא לשכוח", סיים ראש העיר.
הטקס נערך בהובלת יועץ ראש העיר לענייני העדה האתיופית גדם מהרט, ובסיוע אצ'נפה זוודה גזהין, גובזה מהרי, מראוי איילי, נגה ברהנו, מקונן וולדה, גוש מסלה, טובה ווקרנך ואדניה טקלה אשר לקחו חלק בהנחיית הערב.
הקהילה בחדרה מונה גם עשרות אסירי ציון (צילום: באדיבות עיריית חדרה)
כך הופכות הגינות בחדרה למרחב קהילתי
עו"ד יניב דרי, יו"ר פנאי העיר: "המטרה היא לא לחכות שהתושב יגיע אלינו. אנחנו רוצים לצאת אליו, לפגוש אותו בשכונה ולתת מקום ליוזמות שצומחות מתוך הקהילה עצמה"...
פלאשנט לוקאלי | 19.9.2026
עדיין אין קצה של מידע
מתנדבי חדרה מעדכנים על העלמותו של איגור חנוכייב...
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
