כדורגלן העבר המוכשר משה גבאי, הלך הבוקר (שבת), לעולמו בגיל 62 לאחר מאבק במחלה קשה. גבאי, בן למשפחת כדורגלנים ואביו של השחקן המוכשר דובב המשחק בליגת העל בקבוצת הכדורגל של בני יהודה. גבאי שהתגלה אז ככישרון ענק בזכות ביצועיו המרשימים על המגרש, עשה קריירה מפוארת בקבוצות רבות בליגות העליונות ונחשב באותם הימים לאחד החלוצים הטובים והפוריים ביותר בכדורגל הישראלי. הלווייתו תתקיים מחר, יום ראשון, בשעה 18:00, בבית העלמין החדש בחדרה.
משה גבאי נולד בבית חולים ברנדס בחדרה להורים שעלו ממרוקו, התיישבו בגבעת אולגה, והיה הצעיר מבין 12 אחיו. גבאי התחיל לשחק בגיל מאוד צעיר בחדרה, וכבר בגיל 17 שיחק בליגת העל (הליגה הלאומית דאז...) ובמשך חמש שנים ברציפות הוכתר גבאי למלך השערים לאחר שכבש 64 שערים!
משה גבאי ז"ל (צילום: שלומי גבאי)
גבאי גדל במחלקת הנוער של הפועל חדרה אך הקבוצה הבוגרת שלו הייתה דווקא מכבי חדרה ולאחר מכן הופיע גם בהפועל חדרה, הפועל ראשל"צ, בית"ר נתניה, בית"ר ירושלים מכבי עפולה, והפועל קרית שמונה ובין לבין גם למד במכון ווינגייט שנתיים והוכשר כמאמן כדורגל מוסמך.
הוא רכש את ניסיונו כמאמן בקבוצה של בוגרים בקריית שמונה אחר כך הקים בית ספר לכדורגל בעפולה, ושם בעונה אחת אימן 400 ילדים, שהיו משחקים בליגת כדורגל של ילדים ונוער. לאחר 18 שנה עזב גבאי את עפולה, עבר להתגורר עם אשתו בקריית שמונה והקים שם עסק של ביגוד ואופנה. במקביל, המשיך בבית הספר לכדורגל בעפולה.
לאחר 25 שנה מכר את בית הספר לכדורגל ואת העסק וחזר להתגורר בחדרה בה שוב בנה את ביתו והתחיל לעבוד כמאמן כדורגל בפנימיית תלפיות. גבאי אימן וריכז את פעילות ספורט בתלפיות מזה 18 שנה. והיה נשוי לאשתו אורנה.
משה גבאי ז"ל צמח למעשה בתוך משפחה של כדורגל! אחיו הגדולים ממנו אליהו ללו גבאי, ויצחק גבאי היו גם הם כדורגלנים. כך גם גיסו זאב אופגנג ( וולוולה ) ז"ל ואחיינו אבנר שיבדל"א. ללו שיבדל"א היה כדורגלן הפועל גבעת אולגה והפועל חדרה ואף אימן בקבוצות רבות באזור חדרה. יצחק שיבדל"א היה בלמה של הפועל גבעת אולגה במשך שנים רבות. גיסו וולוולה ז"ל היה כדורגלן הפועל גבעת אולגה והפועל חדרה. אחיינו אבנר שיבדל"א היה כדורגלן הפועל גבעת אולגה וכאמור בנו של משה גבאי אותו הוא ליווה מגיל קטן לכל אימון ומשחק וטיפח אותו מאוד הוא דובב גבאי שיבדל"א, כדורגלן ליגת העל שכבר שיחק בקבוצות הבכירות בארץ כמו מכבי פתח תקוה, הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים בעונה שעברה , וכעת הוא הצטרף לבני יהודה תל אביב. דובב היה גאוותו של אביו המנוח משה.
יהי זכרו ברוך!
גבאי במדי קבוצת מכבי חדרה (צילום: ארכיון h.k תקשורת)
כך הופכות הגינות בחדרה למרחב קהילתי
עו"ד יניב דרי, יו"ר פנאי העיר: "המטרה היא לא לחכות שהתושב יגיע אלינו. אנחנו רוצים לצאת אליו, לפגוש אותו בשכונה ולתת מקום ליוזמות שצומחות מתוך הקהילה עצמה"...
פלאשנט לוקאלי | 19.9.2026
עדיין אין קצה של מידע
מתנדבי חדרה מעדכנים על העלמותו של איגור חנוכייב...
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
