החלה הקמתו של מרכז מורשת ליהדות אתיופיה. השבוע הונחה אבן הפינה במעמד נבחרי ציבור ונכבדי העדה
במעמד ראש העיר צביקה גנדלמן, התקיים טקס הנחת אבן פינה למרכז המורשת ליהדות אתיופיה, שמקימה עיריית חדרה באמצעות החברה הכלכלית.
באי הטקס שמחו לגלות שהמבנה מצוי בשלבי בנייה מתקדמים, ולדברי ראש העיר "למעלה מ-20 שנה מחכים בני הקהילה למרכז הזה, וכבר שבעו מהבטחות. סיפרו להם סיפורים וכלום לא קרה. עם כניסתי לתפקיד הבטחתי לבני הקהילה, שעיריית חדרה תקים את המבנה החשוב הזה על חשבונה, אבל לאור העובדה שבעבר סיפרו להם סיפורים ואפילו הניחו אבן פינה, וכלום לא קרה, הם היו קטני אמונה. לכן הבטחתי לראשי הקהילה שהפעם נקיים טקס הנחת אבן פינה רק לאחר שיהיו לפחות יסודות וריצפה, וכפי שניתן לראות כבר יש יותר מכך".
חותמים על מגילת הקלף (צילום: שלומי גבאי)
בטקס המרגש השתתפו חברי הנהלת העיר, ביניהם מ"מ ראש העיר עו"ד טל אליהו, סגני ראש העיר חדווה יחזקאלי ורומן גישר, המשנה לראש העיר בועז ביטון, אלי בוסיקלה, מנכ"ל העירייה יעקב זיגדון, מנכ"ל החברה הכלכלית עופר מלכה, ונכבדי העדה בחדרה, ביניהם הקייסים גרמאו מתקו, שמעון אליאס, רועי טמניו וראובן מנשה, הרב אמיר מנגיסטו, הסופר דניאל בלטה, נציגי הקהילה, ביניהם אסנת דגו, אסמרה בלאי, טג'ווה מקווננט, אצ'נה זוודה, גובזה מהרי, יצחק מלש, נראוי איילאי, נגה ברהנו, נציגי ארגון אסירי ציון, ורבים נוספים מבני הקהילה. את הטקס הנחה גדם מהרט, יועץ ראש העיר לקידום הקהילה האתיופית.
שורה של מברכים מבני העדה הודו לעיריית חדרה ולראש העיר על העבודות להקמת מרכז המורשת, החשוב ביותר לבני הקהילה. לדבריהם, אחרי שנים רבות של הבטחות ללא תוצאות, סוף סוף יש ראש עיר שמבטיח וגם מקיים.
הנהלת העיר עם הקייסים ונציגי הקהילה (צילום: שלומי גבאי)
ראש העיר גנדלמן הודה למברכים ואמר כי הוא מצפה שבני הקהילה יהפכו את את המקום למרכז שוקק חיים ופעילות, וימלאו אותו במידע ובתכנים שינחילו את ההיסטוריה והתרבות של העדה לדורות הבאים בחדרה ובארץ בכלל. גנדלמן עדכן כי חנוכת מרכז המורשת צפויה לאוגוסט 2017, והדגיש "נהפוך את המקום החשוב הזה לאבן שואבת של אחדות ושיוויון".
לאחר שורת הברכות הוטמנה בקרקע מגילת קלף, ובה נאמר כי "עיריית חדרה פועלת להנחלת המורשת של העליות והתרבויות בעיר, מאז ימי המייסדים ועד ימינו, המהוות ביחד את המרקם הייחודי של חדרה. העירייה פועלת להנציח ולתעד את המסורת המרשימה של יהדות אתיופיה, מִנהגיה, תרבותה, והסיפור מעורר ההשראה של העלייה לארץ ישראל, למען יידעו הדורות הבאים". על מגילת הקלף חתמו במשותף ראש העיר, חברי מועצת העיר ונכבדי העדה.
כפי שהבטיח ראש העיר גנדלמן לקהילה האתיופית בחדרה, מרכז המורשת ליהדות אתיופיה מוקם באזור התעשייה הצפוני בחדרה, על שטח של כ-2 דונם סמוך למבנה איגוד ערים לאיכות הסביבה.
המבנה מיועד לשמש מרכז מורשת ופעילות לבני הקהילה, והוא יכלול מבואה בעלת תיפקוד מוזיאוני; חדר רב תכליתי שישמש ללימוד מורשת, סדנאות ואירועים; חדר נוסף אשר ישמש כמשרד, וכמו כן שירותים ומטבח חימום. מלבד המבנה, שישתרע על שטח של 465 מ"ר, תיבנה גם חצר מרוצפת רחבת ידיים ומקורה אשר תשמש להתכנסויות ואירועים, ולפעילויות אחרות של העדה.
כזכור, לפני מספר שנים הקצתה הנהלת העיר הקודמת קרקע לעמותת פעילים למען יהודי אתיופיה להקמת מרכז מורשת. המשמעות הייתה שהקמת המרכז הוטלה על כתפי עמותת הפעילים, שהייתה אמורה לגייס את הכספים ולהקים את המבנה בתוך פרק זמן מוקצב אשר אם לא תעמוד בו תבוטל ההקצאה והקרקע תשוב לרשות העירייה. אף על פי שמאז ההקצאה עברו מספר שנים לא הצליחה העמותה לגייס את הסכום הדרוש, והחלום להקים מרכז מורשת איים להתפוגג ככל שחלף הזמן.
ראש העיר צביקה גנדלמן נחלץ לעזרת הקהילה האתיופית בחדרה והודיע שהעירייה תקים את מרכז המורשת על חשבונה ולא על חשבון בני הקהילה. השבוע הונחה אבן הפינה, וראש העיר הוכיח פעם נוספת כי הוא מקיים את הבטחותיו.
כך הופכות הגינות בחדרה למרחב קהילתי
עו"ד יניב דרי, יו"ר פנאי העיר: "המטרה היא לא לחכות שהתושב יגיע אלינו. אנחנו רוצים לצאת אליו, לפגוש אותו בשכונה ולתת מקום ליוזמות שצומחות מתוך הקהילה עצמה"...
פלאשנט לוקאלי | 19.9.2026
עדיין אין קצה של מידע
מתנדבי חדרה מעדכנים על העלמותו של איגור חנוכייב...
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
