צוות הפגייה בלניאדו מצדיע לאמהות המסורות שיושבות 24/7 ליד ילדיהן ומניקות! יפית בן שלומי, תושבת גבעת אולגה, הצמודה כבר שבעה שבועות לבתה קיבלה את גופיית התינוק עם הכיתוב I LOVE חלב אם במסגרת עידוד ההנקה. יסמין פרץ, האחות האחראית ביחידה בפגיה של המרכז הרפואי הלל יפה מביאה לאמהות כמה טיפים בנושא ההנקה
פג הוא תינוק שנולד לפני השבוע ה- 37 להריון הנקה של פג הינה אתגר גדול מידי אולם יסמין פרץ, האחות האחראית בפגיה של המרכז הרפואי הלל יפה, חושבת שהכול תלוי בתמיכה נכונה כבר מיום הלידה. לקראת שבוע עידוד ההנקה הבינלאומי החל השבוע קבלו כמה טיפים חשובים להנקת הפג. עשירית מהתינוקות הנולדים בישראל, נולדים טרם זמנם ומוגדרים כפגים, דהיינו תינוק שנולד לפני השבוע ה- 37 ונדרש לשהות זמן מסוים ביחידת הפגיה לאחר היוולדו.
יפית בן שלומי ליד בתה בפגייה בלניאדו (צילום: דוברות בית החולים)
"ישנן הרבה סוגיות שקשורות לטיפול בפג", מציינת יסמין פרץ, האחות האחראית ביחידה בפגיה של המרכז הרפואי הלל יפה, "אבל סוגיה חשובה ומרכזית היא הזנת הפג – נושא שמהרגע שמתחיל הטיפול בו הופך להיות רב משקל בהישרדותו, התפתחותו ובגדילתו התקינה".
רבות כבר דובר על חלב אם ויתרונותיו. כמעט ואין עוררין על כך, שמדובר בתזונה חיונית, מועדפת, שגם בעידן ששלנו, בו קיימות תרכובות מזון לתינוק, שהינן מספיק טובות להזנת תינוק, הנבצר ממנו לקבל חלב אם, הרי שהנקה עדיין טומנת בחובה "קסמים" שלא ניתן לסנתז. הן ארגון הבריאות העולמי והן האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים, כמו גם משרד הבריאות בישראל, מצהירים בבירור שתינוקות צריכים לקבל חלב אם. בהקשר לפג, הרי ברור שמדובר בתינוק פגיע עוד יותר מ"תינוק רגיל", מה שהופך את חלב האם לבעל תועלת מרובה מהרגיל בנושאים כגון הפחתת זיהומים של דרכי הנשימה ודרכי העיכול, התפתחות המערכת החיסונית, הפחת דלקות מעי המאפיינות פגים, התפתחות רקמת המוח ועוד.
יסמין פרץ - אחות אחראית יחידת פגייה בהלל יפה (צילום: דוברות בית החולים)
יתרונות ברורים, קשיים מובנים – האם באמת אפשר להניק פג?
התשובה החד משמעית לשאלה הזאת – היא כן. זה אפשרי, זאת למרות שידוע כי אימהות לפגים, בעיקר לפגים קטנים במיוחד, חוות אתגרים גופניים ונפשיים המשפיעים על שיעור זאת מכמה סיבות: חוסר בשלות של רקמת השד (שהרי ההיריון לא הסתיים במועד), סטרס, תחלואה שנובעת מהלידה הבהולה/ניתוח קיסרי, השהות הממושכת בבית חולים, הצורך בשאיבת חלב (פעולה שרבות אינן ששות אליה), קושי להתחייבות ללוח זמנים קפדני הנדרש לשאיבה ולהנקה ועוד.
אז למה בכל זאת להניק ואיך עושים את זה? – כמה כללי אצבע בסיסיים
1. חשוב להבין שהזנת הפג בחלב אם הינה הדרגתית ומהווה "מסע מאתגר", זאת בשל חוסר הבשלות של מערכת העיכול. ככל שהפג צעיר/קטן יותר ההתקדמות חייבת להיות איטית יותר. ההתחלה תמיד תהיה עם זונדה, אחר כך בקבוק ובהמשך, ובהדרגה- הנקה חלקית ואז מלאה.
2. ככל שהיכולת של הפג לינוק, לבלוע ולנשום תתפתח, כך גם היכולת לקיומה של הנקה. לשם כך יש להבטיח כי במהלך כל תקופת האשפוז של הפג, מהלידה ועד להבשלה המיוחלת של יכולות האכילה שלו, יישמר ייצור החלב.
3. חשוב כי האם תבצע שאיבה יומיומית, מספר פעמים ביום (בדומה להנקה). כ- 8 עד 10 פעמים ביום.
4. שימת דגש על מגע עור בעור – "שיטת הקנגורו" – שיטה זו, מסייעת לאם בייצור חלב והוכחה כמסייעת התפתחותית ורגשית לפג. בשיטה זו יכולה האם ליצור חיבור פיזי לתינוק (שמרבית היום נמצא בעריסה או באינקובטור), לתרגל זוויות הנקה, ולעיתים אף להתחיל הנקה באמצעות עזרים כגון פיטמת סיליקון (לפגים קשה לעיתים לתפוס את השד בשל חוסר הבשלות).
5. סיוע של הצוות בפגיה, ובעיקר של יועצות הנקה מוסמכות- יכול להוות את ההבדל בין להניק לבן לא להניק. לא לפחד לבקש סיוע והכוונה.
6. רצוי להבין שגוף האם מגיב לתינוק ו"קורא" את צרכיו באופן כזה שהתפתחות הילד והרכב החלב חופפים זה לזה.
7. ברגע שהתינוק מתחזק, מתחזקות אצלו מערכות הנשימה, הבליעה והמציצה והוא יכול להתחיל לינוק עצמאית. ניתן לשמר אינסטינקטים אלו על ידי ניסיון להניק אותו באופן טבעי מעת לעת. בעדינות, ולא במקום ההאכלה באמצעי אחר, זאת עד שיתחזק ויוכל לעשות זאת בעצמו.
8. לא לוותר – הנקה היא מיומנות נרכשת. בשחרור מהפגייה לא תמיד תצליח האם להניק באופן מלא, ולכן ניתן עדיין להשתמש בחלב שאוב בבקבוקים לסירוגן עם הנקה. ככל שהתינוק יתחזק כך גם תתאפשר הנקה מלאה.
אנו ביחידה עושים ככל הניתן בכדי לתת לאם כלים רבים ככל הניתן בכדי שתוכל לעבור להנקה מלאה ברגע שתינוקה יתחזק דיו. אנו מציעים סיוע לאם בנידון, גם לאחר שהשתחררה לביתה. במילים אחרות, ולסיכום – להנקה יתרון ברור, בתינוק רגיל וכל שכן לתינוק פג, הזקוק להרבה חיזוקים בכדי לגדול והתפתחת באופן תקין. מכאן שעידוד הנקה ביחידת הפגייה, הוא משימה שאנו רואים בה חשיבות עליונה.
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
תערוכת היחיד של האמנית ענת בן עזרא, "עפה", מוצגת בימים אלה במתחם שדרות אלרוב ממילא בירושלים, באוצרותה של מיכל סדן. התערוכה, תינעל ב-15.11.26, מציגה פסלים מרשימים המעוגנים במסורת הפיסול הריאליסטי ומשלבים עוצמה, רגישות, תנועה והבעה. בן עזרא מפיחה חיים בחומר הדומם ויוצרת דמויות שלכל אחת מהן סיפור משלה, תוך חיבור בין המציאות היומיומית לעולמות של חלום, פנטזיה, רוחניות ודמיון. עבודותיה נעות על קו התפר שבין ריאליזם לפנטזיה ומתאפיינות בריבוי פרטים ומשמעויות ובשפה פיגורטיבית נשית ואישית. התערוכה מוצגת בשדרות אלרוב ממילא, רחוב יצחק קריב 6, ירושלים. לפרטים נוספים חפשו באתר של האמנית ענת בן עזרא.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
