ברוח הדיווחים שמתפשטים במהירות בעיתונות על אלימות בבתי חולים, טענות על איומים כנגד צוותים רפואיים ועוד, נזכרנו בכל הסיפורים על האזרח הקטן, התמים והשפוי, שעומד חסר אונים מול גורמים עברייניים שרוצים לחסל אותו, רק בגלל שהוא לא עזר להם / נקלע בטעות לזירת פשע / טעות בזיהוי / דיווח עליהם למשטרה ועוד ועוד מקרים
לעיתים קרובות מדי אנחנו נתקלים בסיפורים כאלה על אנשים רגילים לחלוטין שנקלעים למצבים שבהם כל עולמם מתהפך עליהם, אך לעיתים רחוקות אנחנו שומעים על ההפי אנד, הסוף הטוב של אותם סיפורים. אז הנה שני סיפורים כאלה, שנגמרו טוב, בזכות הצלה מהירה של חברת אבטחה מקצועית:
"אני זוכרת רק את הטעם של הפחד"
רחל, 57, עובדת סוציאלית מהרצליה, אלמנה וסבתא לשבעה נכדים, לא תשכח לעולם את התקופה האפלה בחייה, שנמשכה מחודש נובמבר ועד פברואר, לפני עשר שנים:
"צעדתי הביתה מהעבודה. הייתי מאד מוטרדת, כיוון שחשבתי על תהליך משפטי כלשהו שהתנהל אצלנו נגד משפחה שממנה העובדות הסוציאליות רצו להוציא את הילדים. זה היה מקרה מאד בעייתי. מצד אחד, היה ברור לנו שהאב, עבריין כבד, מכה נמרצות את חמשת ילדיו – ומצד שני ידענו שהוא עומד להיכנס לכלא בקרוב, ושאשתו מסוגלת לגדל את הילדים באופן נאות, וגם הסבתא היתה בתמונה. הבעיה היתה שכניסתו לכלא נדחתה שוב ושוב, וכבר לא יכולנו לדחות יותר את הוצאתם של הילדים מהבית, מכיוון שהם הוגדרו כילדים בסיכון.
אני זוכרת שכבר היה חשוך, ופתאום היה פיצוץ חזק של רעמים שהקפיץ אותי. התחיל גשם חזק, ואני התחלתי לרוץ כי הבית שלי היה די קרוב, כשפתאום הרגשתי מכה חזקה מאד בגב. איכשהו חשבתי שזה קשור לגשם, שאולי החלקתי או משהו, ואז הרגשתי מכה חזקה בראש. נפלתי על הרצפה, ומבעד לכאב החזק התחלתי להבין שאני מותקפת.
הרמתי את הראש והושטתי את התיק שלי, במחשבה ששודדים אותי. ואז ראיתי אותו. האב העבריין. הוא עמד מעלי, והפנים שלו היו מעוותות. הוא לבש קפוצ'ון לבן, והיה לו סימן כחול סביב העין, כמו פנס. הוא התחיל לצעוק עלי שאני רוצחת ילדים, שאני אמות לפני שאזכה לשים יד על הילדים שלו, ועם כל מילה הוא החטיף לי עוד מכה, ועוד מכה. בעלים של פיצוציה סמוכה התקשר למשטרה, ושני מתווכים ממשרד סמוך ניגשו והפרידו אותו ממני – כל השאר פשוט פחדו להתקרב. לאחר שהצליחו להשתלט עליו הוא צעק לי שגם מהכלא הוא ידאג שירצחו אותי.
יותר מזה אני לא זוכרת. התעוררתי אחרי כמה שעות בבית חולים, ואני זוכרת רק את הטעם של הפחד. היה לו טעם מוחשי, אני פשוט ידעתי שהוא מסוגל לממש את האיומים שלו. החבורה שהוא שהסתובב אתם היו אנשים שחיסלו אנשים בלי למצמץ. קיבלתי הגנה על החדר שלי, שהסתכמה במאבטח מבוגר שניצל את הזמן לנמנם רוב שעות הלילה הראשון שלי בבית החולים, בזמן שאני ישבתי במיטה, חבושה וכואבת ובעיקר מתה מפחד. בבוקר לקחתי החלטה. צלצלתי לחברת אבטחה פרטית, וביקשתי שיבואו אלי לבית החולים.
כל מי ששוחח אתי אמר לי שאין לי ממה לדאוג, סתם עוד עבריין טיפש, הוא לא יעשה לי כלום, ואם היה רוצה לעשות כבר היה עושה בלי לאיים קודם. איש האבטחה שהגיע אלי לחדר היה היחיד שחשב אחרת. היה לו ברור שאני בסכנה, ושעלי לקבל הגנה. הוא כמובן לא התייחס לפנסיונר שישן בשלווה בכניסה לחדר כאל הגנה ראויה, ושריין לי שני מאבטחים מקצועניים ששמרו עלי. בלילה השלישי שלי בבית החולים זה קרה.
שלושה עבריינים ניסו להיכנס אלי לחדר, כדי לרצוח אותי. הם לא רצו לאיים עלי שארפה מהתיק שעבדתי עליו - הם רצו שאני אמות ובייסורים, כדי ששאר העובדות הסוציאליות יראו ויפחדו. שני המאבטחים שלי, שהסתתרו ולא נראו לכל מי שהגיע, התנפלו עליהם ונטרלו אותם. לאחר שחזרתי הביתה הייתי עוד שנה שלמה מוגנת תחת אבטחה צמודה. אם זה היה תלוי בי, הייתי מתחפרת בבית ולא יוצאת יותר לעולם החוצה, אבל המאבטחים שלי חשבו אחרת. הם הורו לי להמשיך את חיי כרגיל: הלכתי לעבודה, נפגשתי עם חברות. המשכתי בשגרה, למרות שנרשמו עוד שני ניסיונות להתנקש בי, בביתי, שגם אותם המאבטחים סיכלו בקלות. כיום אני כבר הרבה זמן אחרי. אני לא חושבת על זה כמעט, ורק אומרת איזה מזל שחשבתי על חברת אבטחה פרטית, כי אחרת כנראה שלא הייתי כיום בין החיים."
המאבטח שהציל אותי (צילום: יח"צ)
"רציתי לדעת מי בגד בי"
יונתן, 42, איש עסקים מחיפה, השקיע את כל כספו ברכישת אפליקציה, שאז היתה אנונימית וכיום רבים משתמשים בה, וגם נמכרה לא מזמן לסין במחיר יפה מאד. רק שכל זה כמעט ולא קרה.
"לפני שמונה חודשים סיימתי את תהליך רכישת האפליקציה" מספר יונתן, "השקעתי ברכישה הזו את כל כספי האישי, ואפילו משכנתי את הבית לצורך כך. זה היה הימור נועז, אבל החושים שלי אמרו לי שישתלם לי בסופו של דבר. ביום שבו קיבלתי לידי את כל התוכנה ואת הניירת של האפליקציה, הלכנו כל המשפחה לחגוג במסעדה. כשחזרתי בלילה נכנסתי למחשב שלי, ופתאום אני קולט דברים משונים: הג'ימייל שלי לא נפתח, וכשאני מנסה להקליד את סיסמתי אני מקבל הודעה שהסיסמא שונתה שעה אחת קודם.
מאחר וברור ולא שיניתי את הסיסמא, הבנתי מיד שמשהו רע קרה. לא בדיוק ידעתי מה קרה, או איך להסביר את זה. אומנם ביצעתי רכישה של אפליקציה חדשנית, אך אינני איש מחשבים וטכנולוגיה בהכשרתי. אשתי יעצה לי להזעיק את איש המחשבים הבכיר שלי, שיבוא לעזור לי. כבר עמדתי לחייג אליו, כשמשהו עצר אותי. פתאום הרגשתי שאינני יכול לבטוח באף אחד מהמעגל המקצועי שלי. הרכישה היתה סוד, וחוץ מאשתי וילדיי איש לא ידע עליה למעט עובדי החברה שלי.
צלצלתי לחברת ח.א.ש שכמה מומחים שלה עבדו באותם ימים עם חבר טוב שלי בעניין אחר, וביקשתי פגישה דחופה. מומחה הסייבר ששוחחתי אתו ביקש ממני לא לגעת בכלום – ולא לדבר עם אף אחד – עד שהוא יגיע. כמובן שלקח לו בדיוק שתי דקות לשחזר לי סיסמא חדשה ולפתוח לי את הנעילה במחשב, ואז הוא אמר לי שמישהו פרץ לי למחשב, וגנב לי חומרים. עוד לפני הבדיקה שלו כבר ידעתי מה נגנב. היה לי ברור שגנבו את התוכנה ואת הניירת שמלווה את האפליקציה, ואפילו את האימיילים שעסקו במכירה ובקנייה.
נהיה לי שחור בעיניים. רציתי לדעת בעיקר מי בגד בי ככה. החוקר הודיע לי שעליו לקחת את המחשב שלי לבדיקה. כעבור כמה ימים הגיעה התשובה. החוקר התחקה בעקבות טביעות האצבע הדיגיטליות שהותיר הפורץ, למרות שהיה מדובר בפורץ מומחה: זה היה העוזר של איש המחשבים הבכיר שלי. מיד הגענו אליו הביתה. הוא נשבר תוך פחות מדקה, ופרץ בבכי. הסתבר שאשתו הסתבכה במעילה ממקום עבודתה, וכרגע היא צריכה להחזיר להם כרבע מיליון שקלים או שתוסגר למשטרה.
הוא קיווה למכור את האפליקציה שלי לחו"ל ולהרוויח עליה את הסכום שיציל אותה. באותו רגע פיטרתי אותו, כמובן, אך לא הסגרתי אותו למשטרה. הסתפקתי בכך שכל החומר שנגנב ממני נמחק מיידית מהמחשב שלו, כמובן באמצעות איש הסייבר ששכרתי מחברת האבטחה, ויידעתי את הגנב שאם ינסה אי פעם לעשות תרגיל כזה שוב, לא משנה למי, הוא יוסגר מיידית. חודשיים לאחר התקרית מכרתי את האפליקציה בסכום של כמעט מיליון דולר, ושכחתי מכל העניין. אם לא הייתי שוכר חברה לאבטחה מתקדמת באותו רגע, כנראה שהייתי מפסיד הכל.
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
