בנוכחות מרשימה של חברי וחברות הכנסת מסיעות הבית מימין ומשמאל ובהזמנת שדולת הכנסת לחיים משותפים, הוגש אתמול נייר ההמלצות של גבעת חביבה "מפת הדרכים לחברה משותפת"
פרויקט "מפת הדרכים" נועד לייצר שינוי פרקטי וישים בקרב הציבור הרחב בישראל, למען חברה משותפת בין יהודים וערבים. לשם כך, גויסו 70 מומחים וחוקרים מקרב המגזר השלישי, העסקי, הממשלתי, רשויות מקומיות וארגונים אזרחיים אשר כתבו ביחד 25 המלצות קונקרטיות וישימות לקידום חיים משותפים בישראל. קבוצת המומחים עמלה על המלצות הנוגעות לחמישה תחומים הרלוונטיים ביותר שעל סדר היום היהודי-ערבי: פיתוח כלכלי, חינוך, תרבות, ממשל וקרקעות.
ההמלצות הועברו לחברי הכנסת לתרגומן להצעות חוק ופעילות פרלמנטרית מעשית בתחום, כאשר לאחר הכנס ייפגשו נציגי גבעת חביבה וחברי שדולת הכנסת כדי לבנות תוכנית עבודה לקידום החברה המשותפת בישראל.
חברי הכנסת שהשתתפו בכנס: איל בן ראובן, עמר בר לב, יהודה גליק, מרב מיכאלי, אילן גלאון, תמר זנדברג, אחמאד טיבי, איתן ברושי, קסניה סבטלובה, יוסף ג'בארין, עאידה תומא סלימאן, מוסי רז, מסעוד גנאים, אחמד סעד ועבד אל חכים חאג' יחיא.
כנס מפת הדרכים בכנסת (צילום: יח"צ)
במסגרת הכנס הציג מנכ"ל גבעת חביבה, יניב שגיא, סקר שהוכן ע"י מכון מדגם ומראה כי בחברה הישראלית קיים רצון לבניית חיים משותפים אך קיימים גם לא מעט חסמים: כ66% מהציבור היהודי מעוניינים בקידום החיים המשותפים אבל רק 13% מוכנים לגור בסמיכות לבני הלאום השני. עוד עלה מהסקר כי 40% מהציבור הישראלי (35% מהציבור היהודי ו73% מהציבור הערבי) אמרו שיתמכו במפלגה יהודית-ערבית שתקדם את החיים המשותפים בישראל.
מנכ"ל גבעת חביבה, יניב שגיא: "אחרי שנתיים של עבודה, גבעת חביבה הציגה אתמול בכנסת שלחברה משותפת בישראל יש תוכנית עבודה ישימה וברורה. הראנו שיש ציפייה נרחבת בציבור לשנות את המציאות הקיימת ועכשיו הגיע הזמן להוביל את השינוי. השדולה לחיים משותפים בכנסת לקחה על עצמה את יישום הפרויקט בשנה הקרובה, לא נעצור בשלב הזה של הגשת ההמלצות".
ח"כ אלוף (במיל') איל בן ראובן, יו"ר השדולה לחיים משותפים: "מפת הדרכים היא ייחודית ביכולת לממש אותה במאמץ משותף של מובילי התהליך עם חברי הכנסת ובהובלת הממשלה. אנחנו נכנסים למסלול ארוך מעשי ואפשרי. התקדמות בתהליך זה יכולה להשפיע בעתיד גם סוגיות הליבה, כאשר דבר אחד ברור: יהודים וערבים יהיו חייבים למצוא את הדרך לחיות פה ביחד"
מוחמד דראושה, מנהל המרכז לשוויון וחברה משותפת בגבעת חביבה אמר: "מציאת הנוסחה הנכונה לחיים משותפים מורכבת מפרטים קטנים שהצגנו בתוכנית שמהווה מהיום תוכנית אסטרטגית וכוללת ליחסי יהודים וערבים במדינה. אם נצליח לתרגם אותה לחוקים, תקנות ופרויקטים זה יפתור לנו 90% מהבעיות וייצר מאסה קריטית של הצלחות שישנו את מעמדם של האזרחים הערבים לשותפי אמת בחברה הישראלית".
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
