בשישי האחרון נכחתי באזכרתו של גיבור ישראל, ראם מאיר בטיטו הי״ד. המעמד הזה בבית העלמין הצבאי בנתניה שבו הגיעו משפחות נוספות לבכות על יקיריהן, להיזכר, לזעוק מול פרחים קמלים, מציאות שבה אב קורא קדיש על בנו הפך את הכל לסצנה סוריאליסטית וכואבת הרבה יותר, זו לא דרכו של עולם, והעולם התהפך עלינו ב-7/10 ומאז אנחנו מחפשים לנפשותינו תקומה.
לא יכולה להישיר מבט אל הורי החללים, שום סליחה או תודה לא יחזירם לכאן אבל צוואתם, צוואת האחדות והערבות הדדית חייבת להתקיים, במהלך הקרבות הם לחמו כתף אל כתף, ימין לצד שמאל חרדי לצד מסורתי, חילוני אל מול דתי, הם חיו לחמו ומתו על קידוש האהבה הזאת, העם הזה, האדמה הזאת, הם נפלו על מזבח הערבות ההדדית, ולנו לא נותר אלא להמשיך את דרכם ולשנוא קצת פחות, פשוט לשנוא פחות.
וכשהייאוש נדמה שמשתלט מגיע רגע אחד קטן שבו התקווה חוזרת אל חיקנו, לי זה קרה ברחוב שטמפר, בעודי בוהה בבוטיק made by me של המעצבת חלי יפרח, לרגע אחד ראיתי את דמותה הקסומה מרחפת מעל בדים צבעוניים מול לקוחה שמודדת שמלה אדומה ופתאום מבלי שהיא תשים לב אליי או שהיא תהיה מודעת למה שעובר עליי הצבע חזר אל ליבי והחייה את נפשי, מעגל החיים בין לידה למיתה בין חללים לפרחים ובין לוויות לשמחות, חייבים להמשיך לנגן, כי את המנגינה הזאת של עם ישראל אי אפשר להפסיק.
היינו שישה כתוב על הקיר
הרש גולדברג, עדן ירושלמי, כרמל גת, אלמוג סרוסי, אלכס לבנוב, אורי דנינו הי"ד נרצחו בשבי החמאס.
הירצחם רגע לפני חילוצם, כשצה״ל נמצאים כק״מ מהם, ולאחר שהם שרדו את התופת במעמקי האדמה במשך 11 חודשים צימרר את כולנו והגביר ביתר שאת את הדילמה של מחיר עסקת חטופים. ניתן לחלוק על קבלת ההחלטות ולמחות ולזעוק את כאב המשפחות החטופות, חשוב לזכור כי כל אשר יאמרו קדוש הוא, אין מי שיבין אותם מלבד עצמם. אני מרכינה ראש אל מולם, יחד עם זאת אסור לשכוח שמי שרצח אותם אלו מחבלי החמאס. שנזכה ב״ה לחיות בגילוי פנים ולא יבכו אבות על בנים.
טקסים לא ממלכתיים
מחלוקת בעם (אחת נוספת) בנושא הטקס לזכר טבח ה-7/10, אפשר להתווכח על התזמון לקיים טקס כזה כאשר המלחמה בעיצומה, החטופים טרם שבו ויעדי המלחמה לא הושגו.
ניתן וכדאי שמשפחות השכול והחטופים יהיו חלק מהטקס הממלכתי, אבל לא ניתן לטעון שהטקס הממלכתי איננו ראוי מן הסיבות שמנינו ולקיים טקס אלטרנטיבי בתזמון הזה ממש.
לא צריך להתאמץ כל כך להנציח את הפילוג גם איפה שכולם שווים בעוצמת האובדן הכאב והצער.
שנדע לראות את הטוב באחר, לגלות את היופי שבשוני ותמיד להאמין שעוד נראה ימים טובים מאלו.
שלכם
עו״ד ומגשרת ונסה שגיא, יועצת אסטרטגית ופוליטית, מנחת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
