|
סקר חדש של מרכז מנור מבית יוזמת המאה חושף – משבר אמון חריף במערכת החינוך.
הסקר נערך בקרב 1,004 משיבים בגילאי 21-75, במדגם ארצי ומייצג של כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות החברה הערבית והחרדית.
*חוסר אמון במערבת החינוך*
- 59% מעידים כי לדעתם מעערכת החינוך הולכת למקום לא טוב, בעוד רק 10% מביעים אמון בכיוון הנוכחי,.
- חוסר האמון מאפיין את כלל זרמי החינוך: ממלכתי-עברי (70.1%), חרדי (60.3%), ממלכתי-ערבי (53.1%) וממלכתי-דתי (52.4%).
- גם בפילוח גיאוגרפי – אי האמון בולט בכל האזורים (60–66%).
- לצד זאת, בזרם הממלכתי-חרדי 96% מההורים מרוצים ממסגרת החינוך של ילדיהם, לעומת 66% בלבד בממלכתי-עברי.
*מערכת החינוך מול שסעי החברה*
- רק 12% מהציבור סבורים שמערכת החינוך תורמת ללכידות החברתית, בעוד 31% טוענים שהיא פוגעת בלכידות ו־37% טוענים שאינה תורמת אך גם לא פוגעת.
- הפער נשמר גם בפילוח דתי: בקרב חרדים/דתיים 13.1% חשים תרומה ללכידות, ואילו בקרב חילונים/מסורתיים – רק 9.6%. נתון זה מנוגד להצהרות משרד החינוך, שמציב בשנים האחרונות יעד של "חיזוק הלכידות החברתית".
*סדרי העדיפויות של הציבור*
ההורים מסמנים שלושה צעדים ברורים לשיקום מערכת החינוך:
- צוותי חינוך איכותיים: 62% רואים בכך תנאי ראשון להצלחת המערכת.
- חינוך לערכים: 54% מציבים זאת בעדיפות גבוהה.
- כיתות קטנות ויחס אישי: 51% מההורים דורשים מענה ישיר לילדיהם.
הציבור מדגיש: לא נדרש עודף רפורמות מנותקות – אלא השקעה במורים, בערכים ובתלמידים עצמם.
*הציבור מול מדיניות המשרד*
הציבור רואה במערכת החינוך גוף מתדרדר שאינו עומד באתגרי התקופה.
קיימת דרישה מובהקת לשינוי ערכי ומערכתי – בדגש על השקעה במורים, חינוך לערכים, והענקת מענה רגשי וחברתי רחב.
מדיניות משרד החינוך נתפסת כמנותקת מהציבור ואינה נותנת מענה למשבר אמון חריף ולצורך בחיזוק הלכידות החברתית.
|
