|
המועצה המקומית בנימינה–גבעת עדה הופיעה לאחרונה בפני הוועדה המחוזית, במסגרת שלב התנגדויות נוסף לתכנית המתאר הכוללנית. ראש המועצה גיל חנניה מכנה את הרגע הזה “קרב הבלימה האחרון”, אבל בשיחה עמו מתברר שלא מדובר בסיסמה לוחמנית, אלא בעמדה מקצועית ומדודה שנשענת על נתונים, חוות דעת ותפיסת אחריות עמוקה לעתיד המושבות.
-ראש המועצה, אתם משתמשים בביטוי "קרב בלימה". זו שפה לא שגרתית למסמך תכנוני. למה?
חנניה: “אני איש של עבודה שקטה, לא של סיסמאות. אבל יש רגעים שבהם צריך לומר את הדברים כפי שהם. אנחנו נמצאים בשלב האחרון בתוך ההליך התכנוני לפני פנייה לערכאות משפטיות. אם בשלב הזה לא יתוקנו הכשלים המהותיים — המשמעות היא שהיישוב יידרש להתמודד עם תכנית שאינה ישימה כלכלית, תשתיתית וחברתית. לכן זה קרב בלימה. לא נגד פיתוח - אלא בעד פיתוח אחראי.”
-בוא נחזור להתחלה. המועצה לא תמיד התנגדה לתכנית הזו.
“נכון. חשוב לומר את זה ביושר. ב-2015 מנהל התכנון והמועצה יזמו יחד את התכנית. במשך שבע שנים עבדו צוותים מקצועיים, התקיימו הליכי שיתוף ציבור רחבים מאוד, למעלה מ-1,500 תושבים השתתפו. ב-2020 הוגשה תכנית מוסכמת עם יעד אוכלוסייה של כ-34 אלף תושבים. זה היה מספר שנבע מניתוח כושר נשיאה אמיתי — תשתיות, תחבורה, שטחי ציבור, איזון כלכלי.”
-ואז?
“באפריל 2021 התקבלה החלטה של הולנת"ע ששינתה באופן מהותי את התכנית - יעד האוכלוסייה קפץ לכ-66 אלף תושבים. הכפלה. בלי התאמה מקבילה של תשתיות, בלי תוספת מספקת של שטחים מניבים, בלי בחינה מעמיקה של המשמעויות הכלכליות.”
-אתם בעצם אומרים שהבעיה היא לא בעצם הבנייה — אלא בהיקף ובאיזון?
“בדיוק. אנחנו לא מתנגדים לפיתוח. להפך. תמ"ל 1109 למשל - קידמנו אותה מתוך הבנה של הצורך הלאומי. אבל כשמוסיפים כ-13 אלף יחידות דיור מעבר לקיים, בלי איזון כלכלי, נוצרת חריגה של כ-5,600 יחידות מעבר לכושר הנשיאה של הרשות. חוות דעת שמאית וכלכלית בארבעה מודלים שונים מצביעה על גירעון מצטבר של בין 85 ל-107 מיליון שקלים. זו לא תחושה - אלה מספרים.”
-מה המשמעות לתושב הממוצע?
“פשוטה מאוד. פחות שירותים, פחות תחזוקה, פחות השקעה בחינוך ובמרחב הציבורי. מדובר גם במחסור צפוי של עשרות כיתות לימוד, מעל 100 דונם שטחי ציבור חסרים, ומענה תחבורתי שלא קיים בפועל. אי אפשר להכפיל אוכלוסייה בלי להכפיל תשתיות.”
-נושא התחבורה חוזר שוב ושוב בהתנגדות שלכם.
“כן. לדוגמה, מתחם 8 בדרום-מערב בנימינה - 3,860 יחידות דיור בצפיפות של 15 יח"ד לדונם - מותנה בחיבור תחבורתי אזורי שעדיין לא קיים. הסטת מסילת הרכבת ושיקועה קוטעות רצפי תנועה קיימים. אי אפשר לאשר שכונות בלי פתרונות תחבורה מוכחים ושלביות ברורה.”
-יש גם טענה קשה שלכם לגבי התהליך עצמו.
“אנחנו מרגישים שהעבודה המקצועית שנעשתה במשך שנים לא קיבלה את המשקל הראוי. שינוי כה דרמטי של הכפלת אוכלוסייה, מחייב היה חזרה לדיון יסודי. בנוסף, דו"ח החוקרת ששמעה את ההתנגדויות לא פורסם במלואו. אנחנו מאמינים בשקיפות ובהליך הוגן.”
-מה אתם מבקשים עכשיו?
“צמצום של כ-5,600 יחידות דיור מהמוצע, קביעת שלביות מחייבת — מגורים בד בבד עם שטחי תעסוקה מניבים, פתרונות תחבורה ותשתיות, הבטחת שטחים ציבוריים הולמים ותכנון הולם הכולל מענה טוב להליכתיות. אנחנו מציגים חלופה תכנונית, לא רק ביקורת. אנחנו רוצים רשות איתנה כלכלית, לא רשות תלויה.”
-קיימת ערבי שיתוף ציבור. למה זה היה חשוב לך?
“כי זו לא תכנית של הנהלה - זו תכנית של קהילה. רציתי שהתושבים יבינו לעומק את המשמעויות. לא בסיסמאות אלא במספרים, במפות, בנספחים. וכמובן, לאפשר לכל מי שרוצה להשמיע קול לעשות זאת במסגרת החוק. נשמע בדיון ביום שני עמדת המועצה אבל גם קולם של התושבים חשוב.”
-ואם הוועדה לא תיענה לדרישות?
“אנחנו מקווים שלא נגיע לשם. אני מאמין בדיאלוג ובשיפור בתוך המערכת. אבל אם לא יתוקנו הכשלים — נפנה לערכאות המשפטיות. זו חובתי במשמרת שלי לשמור על עתיד בר-הקיימא של המושבות. זו לא מלחמה נגד המדינה. אנחנו מבינים את משבר הדיור ואת הצורך הלאומי. אבל האחריות הלאומית היא גם לא לייצר קריסות מקומיות. תכנון טוב הוא תכנון מאוזן. אני מאמין שאפשר להגיע לפתרון אבל צריך אומץ מקצועי לעצור רגע ולתקן.”
|
