פנאי העיר מגיעה לגינות ולשכונות ברחבי חדרה ומשמחת את התושבים
כמעט בכל יום במהלך הקיץ מתקיימת פעילות אחרת בגינה, בשכונה או במרכז קהילתי ברחבי חדרה. מאחורי רצף האירועים של פנאי העיר עומדת תפיסה ברורה: להגיע אל התושבים, לחבר בין קהילות ויוזמות מקומיות ולהעניק למשפחות ולילדים פעילות איכותית קרוב לבית – בשכונות הגדולות וגם בקטנות.
מי שעבר במהלך הקיץ בין שכונות חדרה יכול היה לפגוש שוב ושוב את אותה תמונה: גינה שמתמלאת בילדים ובהורים, פעילות קהילתית, מופע, מוזיקה, הפעלה או יוזמה שנולדה יחד עם תושבי המקום.
אלא שמאחורי כל אחר צהריים כזה עומד מהלך עירוני רחב בהרבה. במהלך חודשי הקיץ מפעילה עמותת פנאי העיר, באמצעות מרכזי הפנאי והיחידות השונות שלה, רצף רחב של פעילויות ואירועים ברחבי העיר – לעיתים כמעט מדי יום ובמוקד אחר.
הדגש אינו רק על כמות הפעילויות, אלא על הפריסה שלהן. לצד אירועים גדולים ומרכזיים, הפעילות מגיעה גם לגינות השכונתיות ולקהילות הקטנות, מתוך תפיסה שלפיה פעילות קהילתית איכותית אינה צריכה להיות מרוכזת רק במספר מוקדים מרכזיים. המטרה היא להגיע אל התושבים במקום שבו הם חיים ולתת לילדים ולמשפחות פעילות איכותית, נגישה וקרובה לבית.
חלק משמעותי מהפעילויות נבנה גם מתוך הקהילה עצמה. רעיונות, צרכים ויוזמות שעולים מהתושבים ומהפעילים המקומיים מקבלים מעטפת מקצועית של מרכזי הפנאי וצוותי פנאי העיר, והופכים לפעילות שמותאמת לאופי השכונה והקהילה.
כך נוצר שילוב בין היכולות המקצועיות והארגוניות של העמותה לבין הידע, הרצונות והמעורבות של התושבים עצמם.
לדברי יו"ר פנאי העיר, עו"ד יניב דרי, דווקא היכולת להוציא לפועל היקף כזה של פעילות היא חלק מהסטנדרט שאליו מכוונת העמותה: "מצוינות מבחינתי היא לא רק להפיק אירוע גדול ומרשים. היא היכולת להגיע פעם אחר פעם גם לגינה הקטנה, לשכונה הקטנה ולקהילה המקומית, ולהביא לשם את אותה רמת השקעה, מקצועיות ותשומת לב. כשעושים את זה כמעט בכל יום, לאורך קיץ שלם ובפריסה רחבה כל כך, זו כבר יכולת ארגונית משמעותית מאוד."
דרי הוסיף: "הדבר היפה ביותר הוא שאנחנו לא רק מגיעים לקהילה – אנחנו עובדים איתה. התושבים מעלים רעיונות וצרכים, והצוותים שלנו יודעים לקחת אותם ולהפוך אותם לפעילות מקצועית ואיכותית. זו בעיניי המשמעות של מרכז פנאי קהילתי: להיות פלטפורמה שמאפשרת לקהילה ליזום, להתחבר ולפעול."
בפנאי העיר מדגישים כי היקף הפעילות מתאפשר בזכות עבודה משותפת של מרכזי הפנאי, מחלקת התרבות והיחידות המקצועיות השונות בעמותה, שכל אחת מהן לוקחת חלק במעטפת הקיץ העירונית.
מעבר לבילוי עצמו, המטרה היא לחזק את החיבור בין התושבים, לעודד יוזמות מקומיות ולייצר תחושת קהילה גם בתוך עיר גדולה – שכונה אחר שכונה וגינה אחר גינה.
"בסוף, הרמה הגבוהה שאנחנו שואפים אליה נבחנת בביצוע" מסכם דרי. "אפשר לדבר הרבה על קהילה ועל שירות לתושב, אבל המבחן הוא האם אתה יודע להפוך את זה למציאות בשטח, שוב ושוב, בכל חלקי העיר. הקיץ הזה הצוותים של פנאי העיר עושים בדיוק את זה, ואני גאה בהם מאוד."
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.