משרד התחבורה, באמצעות נתיבי ישראל, החל בביצוע השלב הראשון של העבודות להקמת המסילה המזרחית, שתשתרע מלוד ועד חדרה. עלות הפרוייקט נאמדת ביותר מ-10 מיליארד שקלים ועתיד להוות את החוליה המרכזית במערך המסילתי של מדינת ישראל
תחנת רכבת מזרח נכללת בנספח השימור של עיריית חדרה כאתר לשימור, ומשכך מקדמים ראש העיר צביקה גנדלמן יחד עם ממלא מקומו ניר בן-חיים והמשנה לראש העיר חדוה יחזקאלי, בשיתוף עם מחוז חיפה, את פיתוח התחנה והפיכתה למקום שוקק לבילוי ופנאי.
במסגרת זו הוזמנו נציגי סולל בונה ונציגי חפ"ת (חברה לניהול תשתיות) של נתיבי איילון לוועדה לשימור אתרים של עיריית חדרה, בישיבה שבה השתתפה גם הממונה על המחוז של שימור אתרים נעמי מזרחי, והציגו את תכנון המסילה המזרחית, אשר תחנת חדרה מזרח על התוואי שלה. בין היתר הוצגו המבנים המיועדים לשימור, וכן מיקומה החדש של סככת ההדרים הממוקמת על התוואי.
יחזקאלי ובן-חיים מסיירים באזור התחנה (צילום: דוברות העירייה)
לדברי יחזקאלי, התעורר חשש שעבודות התשתית למסילת הרכבת יפגעו במבנים המיועדים לשימור, כולל כאמור סככת ההדרים, שנדרש להעתיקה כדי למנוע גרימת נזק בלתי הפיך וסכנה ממשית של הרס המבנה כולו שהוגדר כמתחם לשימור.
תחנת רכבת מזרח, שהוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-19, הייתה חלק ממערך התחנות על קו הרכבת חיפה-לוד שהיה פעיל גם זמן קצר לאחר קום המדינה. התחנה עודדה את שיווק התוצרת החקלאית בעיקר בעונת הקיץ והחליפה את התעבורה הימית והגמלים.
אתר התחנה ההיסטורית זכה לשמו "רכבת מזרח" מאחר שהוא ממוקם ממזרח לעיר חדרה, בקצה המזרחי של רחוב צה"ל. לאורך תוואי המסילה מבנים היסטוריים ושני גשרים החוצים את שני יובליו של נחל חדרה מצפון ומדרום. מתחם התחנה מלווה את מסילת פסי הרכבת משני צידיה ויוצר אתר ארוך וצר לאורכה, מגשר נחל חדרה ועד גשר כביש 65.
המבנים ההיסטוריים במתחם נבנו בין שנות ה-20 לשנות ה-40 של המאה ה-19, ביניהם: מבנה תחנת הרכבת משנת 1944 שהחליף את המבנה המקורי משנת 1927; מגדל מים; מגורי הקוון משנת 1930 שנבנו על-פי דגם שנבנה באותה תקופה גם בתחנת זיכרון יעקב; סככת ההדרים משנת 1935; רציף סככת ההדרים; גשר שנבנה מעל נחל חדרה על-ידי הצבא הבריטי עם פתיחת הקו המזרחי; מגורי מנהל התחנה משנת 1935; מגדל שמירה, עמדת שמירה עגולה ומבנים נוספים. המבנים אינם בשימוש ומצבם דורש שיקום ושימור.
במתחם עדיין קיימים שרידי סככת ההדרים והרציף, והתעורר קונפליקט בין מיקומה של הסככה ההיסטורית לבין האפיון התפעולי שנקבע לתחנה העתידית במסגרת פיתוח הקו המזרחי. לא מן הנמנע שמבנה הסככה יפורק וייבנה מחדש בתחומי התחנה במסגרת התכנון המפורט ובליווי אדריכל שימור.
לשמר את המבנים הישנים (צילום: דוברות העירייה)
לדברי הממונה על מחוז חיפה בשימור אתרים, נעמי מזרחי, המחוז מלווה כבר שנים רבות את תחנת הרכבת חדרה מזרח, הראשונה בתחנות המסילה המזרחית. מזרחי: "במסגרת תוכנית התשתיות הלאומית 22 שבה המסילה המזרחית לחיים. בשיתוף פעולה הדוק בין הוועדה לתשתיות לאומיות, חברת נתיבי ישראל, החברה לפיתוח תשתיות (חפ"ת) המפקחת על הפרויקט, חברת סולל בונה המבצעת אותו, עיריית חדרה והמועצה לשימור אתרים, תוכננה חדרה מזרח כתחנה המשלבת את התחנה ההיסטורית, תחנה חדשה ומתחם עסקים ופנאי".
לאחר שמיעת התוכניות בישיבת הוועדה, והאפשרות להעתקת הסככה, אמר ניר בן-בחיים כי הדיון החזיר אותו לתקופת ילדותו. "רוב ילדותי העברתי ביחד עם חבריי בבילוי ומשחק במתחם התחנה. העובדה שנוף ילדותי עומד לשנות את פניה של העיר חדרה בכל הקשור לתרבות בילוי ופנאי, משמח אותי מאוד. על-פי התוכנית יהפוך המקום להיות מרכז בילוי ופנאי שוקק ופעיל רוב ימות השבוע. לאחר שימורו יוקמו בתי קפה, מועדונים ומוקדי בילוי נוספים".
חדוה יחזקאלי: "המסילה החדשה, לכשתפעל, תהווה לראשונה אלטרנטיבה למסילת החוף הקיימת כיום ומחברת את צפון הארץ לדרומה.
ראש העיר צביקה גנדלמן מקדם בברכה את התוכנית לחידוש הקו המזרחי של רכבת ישראל, ואומר שצפויות לכך השלכות חיוביות על העיר ועל האזור כולו. לדברי גנדלמן, "כבר כיום נחשבת חדרה לאחת הערים הנגישות ביותר בישראל. הפתיחה המחודשת של תחנת חדרה מזרח תפתח צירי תחבורה נוספים לחדרה ויהפכו אותה לעיר הכי נגישה בישראל. בעקבות המסילה החדשה צפוי להיות גידול באזורי התעשייה והתעסוקה, וכן גידול במתחמי פנאי ובילוי, מה שיקדם את העיר וימשוך אליה אוכלוסיות חדשות".
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
תערוכת היחיד של האמנית ענת בן עזרא, "עפה", מוצגת בימים אלה במתחם שדרות אלרוב ממילא בירושלים, באוצרותה של מיכל סדן. התערוכה, תינעל ב-15.11.26, מציגה פסלים מרשימים המעוגנים במסורת הפיסול הריאליסטי ומשלבים עוצמה, רגישות, תנועה והבעה. בן עזרא מפיחה חיים בחומר הדומם ויוצרת דמויות שלכל אחת מהן סיפור משלה, תוך חיבור בין המציאות היומיומית לעולמות של חלום, פנטזיה, רוחניות ודמיון. עבודותיה נעות על קו התפר שבין ריאליזם לפנטזיה ומתאפיינות בריבוי פרטים ומשמעויות ובשפה פיגורטיבית נשית ואישית. התערוכה מוצגת בשדרות אלרוב ממילא, רחוב יצחק קריב 6, ירושלים. לפרטים נוספים חפשו באתר של האמנית ענת בן עזרא.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
