בעיריית חדרה מברכים על הקמת המסילה המזרחית שתתרום להפיכת האתר למקום שוקק לבילוי ופנאי, אך שמים דגש על שימור מבנים מהמאה הקודמת
מ"מ ראש העיר ניר בן-חיים והמשנה לראש העיר חדוה יחזקאלי סיירו בתחנת רכבת מזרח, כדי לעמוד מקרוב אחר התקדמות העבודות לשחזור מבנים בתחנה. מדובר במבנים העוברים שימור במסגרת העבודות להקמת המסילה המזרחית של רכבת ישראל, ובסיור השתתפה גם הממונה המחוזית לשימור אתרים נעמה מזרחי, ומנהל אגף אירועים ותחזוקה בעירייה אהוד ואנה.
תחנת רכבת מזרח נכללת בנספח השימור של עיריית חדרה כאתר לשימור, ומשכך מקדמים ראש העיר צביקה גנדלמן יחד עם בן-חיים ויחזקאלי, בשיתוף עם מחוז חיפה, את פיתוח התחנה והפיכתה למקום שוקק לבילוי ופנאי.
בסיור בתחנת רכבת מזרח (צילום: דוברות העירייה)
התחנה, שהוקמה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הייתה חלק ממערך התחנות על קו הרכבת חיפה-לוד שהיה פעיל גם זמן קצר לאחר קום המדינה. התחנה עודדה את שיווק התוצרת החקלאית בעיקר בעונת הקיץ והחליפה את התעבורה הימית והגמלים.
אתר התחנה ההיסטורית זכה לשמו "רכבת מזרח" מאחר שהוא ממוקם ממזרח לעיר חדרה, בקצה המזרחי של רחוב צה"ל. לאורך תוואי המסילה מבנים היסטוריים ושני גשרים החוצים את שני יובליו של נחל חדרה מצפון ומדרום. מתחם התחנה מלווה את מסילת פסי הרכבת משני צידיה ויוצר אתר ארוך וצר לאורכה, מגשר נחל חדרה ועד גשר כביש 65.
המבנים ההיסטוריים במתחם נבנו בין 1920 ל-1940, ביניהם: מבנה תחנת הרכבת משנת 1944 שהחליף את המבנה המקורי משנת 1927; מגדל מים; מגורי הקוון משנת 1930 שנבנו על-פי דגם שנבנה באותה תקופה גם בתחנת זיכרון יעקב; סככת ההדרים משנת 1935; רציף סככת ההדרים; גשר שנבנה מעל נחל חדרה על-ידי הצבא הבריטי עם פתיחת הקו המזרחי; מגורי מנהל התחנה משנת 1935; מגדל שמירה, עמדת שמירה עגולה ומבנים נוספים. המבנים אינם בשימוש ומצבם דורש שיקום ושימור.
במתחם עדיין קיימים שרידי סככת ההדרים והרציף, ולאור תכנון התחנה העתידית במסגרת פיתוח הקו המזרחי, לא מן הנמנע שמבנה הסככה יפורק וייבנה מחדש בתחומי התחנה במסגרת התכנון המפורט ובליווי אדריכל שימור.
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
תערוכת היחיד של האמנית ענת בן עזרא, "עפה", מוצגת בימים אלה במתחם שדרות אלרוב ממילא בירושלים, באוצרותה של מיכל סדן. התערוכה, תינעל ב-15.11.26, מציגה פסלים מרשימים המעוגנים במסורת הפיסול הריאליסטי ומשלבים עוצמה, רגישות, תנועה והבעה. בן עזרא מפיחה חיים בחומר הדומם ויוצרת דמויות שלכל אחת מהן סיפור משלה, תוך חיבור בין המציאות היומיומית לעולמות של חלום, פנטזיה, רוחניות ודמיון. עבודותיה נעות על קו התפר שבין ריאליזם לפנטזיה ומתאפיינות בריבוי פרטים ומשמעויות ובשפה פיגורטיבית נשית ואישית. התערוכה מוצגת בשדרות אלרוב ממילא, רחוב יצחק קריב 6, ירושלים. לפרטים נוספים חפשו באתר של האמנית ענת בן עזרא.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
