ביום שני הקרוב, בתאריך 6.5.2024 נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
ביום שני הקרוב, בתאריך 6.5.2024 נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. המסע האישי של סימונה צירילסון שחיפשה אחר קורותיו של סבה שמואל מולר ז"ל, מספר את סיפורה של נכדה שמאז ימי ילדותה חלמה לחקור את הנושא ולדעת יותר על הסבא שלא זכתה להכיר
לא הכרתי את סבא שמואל. הוא נפטר בגיל צעיר ממחלות שאגר מתקופת המלחמה, כשנה לפני שנולדתי. אמא שלי סיפרה שהוא אף פעם לא סיפר לה כלום, כל מה שהיא ידעה על מה שקרה לו בתקופה לפני המלחמה ובמהלכה, היא יודעת מאימה בוניה, אשתו השנייה, לה הוא סיפר פרטים בודדים כשהם הכירו בשנת 1945.
הסבים שלי נולדו בליטא, לכל אחד מהם היה סיפור דומה. שניהם גדלו בעיירות ליטאיות, נהיו בעלי מקצוע, עד שהגיעו לעיר הבירה דאז – קובנה. כל אחד מהם התחתן והביא ילדים. לסבא שלי היו שלושה בנים. לסבתא – בן ובת. משם הסיפורים התפצלו.
סבא שלי היה ספר ורצה לעלות ארצה. הוא עבר הכשרה בקורס חלוצים, רכש קרקע בארץ ישראל, ככל הנראה באזור הצפוני, ויצא לדרך עם האישה והבנים. מסיבה שאינה ידועה לי הוא בחר לנסוע דרך שטח ברית המועצות וזאת הייתה טעות גורלית. הסובייטים עצרו אותם ולא נתנו לא לצאת מברית המועצות ולא לחזור לליטא. וכך הם נתקעו בבלרוס.
בשנת 1940 ליטא נכבשה על ידי הצבא האדום וסבא שמואל החליט לבקר את אחותו הגדולה שגידלה אותו מאז היותו בן חמש. הוא החליט לנסוע לבד, חסך כסף ויצא לדרך, לעיר הולדתו אוטנה. שם תפסה אותו המלחמה. לבסוף הוא הגיע למחנה ריכוז בלטביה, משם ברח עם יהודי נוסף, נתפס על ידי הרוסים, נכלא, גויס בהתנדבות לצבא, לחם נגד הגרמנים וכשחזר לליטא כבר ידע שמשפחתו נספתה בשואה.
כשהייתי ילדה קטנה חלמתי לחקור את הנושא, לדעת יותר על סבא. על מה קרה לו, על משפחתו. הייתי מאוד סקרנית. אפשר לומר שכל חיי הקדשתי לחיפוש אחר הפרטים הנוספים עליו. כך גם אחי הצעיר, המתגורר כיום בחריש.
כך גילינו שסבא שמואל היה נשוי לאישה בשם דבוסיה, לאחר שמצאתי את תעודת נישואין המקורית שלהם בארכיון בליטא. בתעודה גיליתי גם את השמות המדוייקים של ההורים של שמואל, לדוגמא נודע לי שם נעוריה של אימו בריינה-חיינה, שנפטרה כשהוא היה בן חמש. פתאום יכולתי לחקור לעומק, היו לי נתונים התחלתיים. נסעתי לארכיונים בליטא והצלחתי לבנות עץ משפחתי החל מתחילת המאה ה- 19 – שתי שושלות גדולות של משפחות מולר ורייטנבורד מהעיירה הליטאית אוטנה. במהלך החיפושים הכרתי צאצאים של שתי השושלות הפזורים בעולם. בשבילי זה היה טיול היסטורי מרתק. אף הכרתי את הצאצאים של השושלת של אשתו של סבי דבוסיה. כולנו עסקנו במחקרים ועזרנו אחד לשני. בני הדודים הרחוקים פתאום הפכו למאוד קרובים. היו להם תמונות של הסבים שלי. היו להם סיפורים שלעולם לא הכרתי. זה ריגש עד דמעות. הגילויים האלה ריתקו אותי, נסעתי במסע הזמן של השושלת המשפחתית שלי.
אך עדיין לא מצאתי שום דבר על שלושת הבנים של סבי. רק כעבור כעשור הצלחתי למצוא מידע בארכיון במינסק על סבי, אשתו ועל שני בניהם מתוך שלושה.
התברר שסבי התגורר מ-1931 במינסק, בירת בלארוס והיה שם מוגבל בזכויותיו, עבד בתור סתת, בדיוק כשם משפחתו – מולר ביידיש.
מצאתי אפילו את הכתובת שלו במינסק. מצאתי את שני השמות של בניו – ברקה וחיים. השלישי, מתברר, טרם נולד.
בחיפושיי מאוד עזר לי שאני יודעת הרבה שפות, ביניהן ליטאית ויידיש, אותה שיפרתי במהלך הזמן, למדתי לקרוא ביידיש וזה עזר לי בקריאת המסמכים ההיסטוריים. יכולתי לקרוא את המסמכים גם ברוסית העתיקה. כך מצאתי שאבא של סבא שלי יוסף-אליהו, גויס לצבא הצארית, והיה מחויב להגיע למילואים מדי פעם, לפעמים פעם בשנה ולפעמים פעם בחמש שנים. מצאתי תיעוד של התייצבויות שלו בצבא.
קשה להסביר מה מרגישים כשמחזיקים ספר בן כ-150 שנה ובו תיעוד קפדני על משפחתך, שנה אחרי שנה. מהתיעוד למדתי את סדר החיים שלהם, איך התחתנו, איך נולדו להם ילדים, איך ובמה עסקו, גויסו לצבא, איך נולדו ילדים בין לבין. כך לומדים על ההיסטוריה האמיתית של העם היהודי.
ממשיכים להיות בשטח: כחלק משגרת העבודה השוטפת והמחויבות לחיזוק הקשר הישיר עם התושבים, ממשיך שלו אלגלי, סגן ומ"מ ראש העיר והממונה על השכונות, לקיים סיורי שטח ברחבי נתניה. הסיורים מתקיימים באופן קבוע בכל שכונות העיר, במטרה לפגוש את התושבים, להקשיב לפניותיהם, לעמוד מקרוב על הצרכים העולים מהשטח ולקדם פתרונות מול הגורמים המקצועיים. נצפו בשטח - שלו אלגלי במהלך סיור שטח באחת משכונות העיר יחד עם גורמי המקצוע, כחלק מהמשך הסיורים השוטפים המתקיימים ברחבי נתניה.
בעקבות ההצלחה בשנה שעברה, בית האופנה גולברי ומעצב העילית דרור קונטנטו ממשיכים את שיתוף הפעולה ומשיקים קולקציית ערב חדשה, המשלבת בין קלאסיקה על זמנית לתעוזה מודרנית. הקולקציה מעניקה מענה מושלם לנשים בכל הגילאים המקפידות על אופנה מדויקת, קרייריסטיות שאוהבות לפזר סביבן גלאם ושואו, ולכאלה שחלמו על פריט מעצבים של דרור קונטנטו בארון, במחיר נגיש. פריטי השמנת והלבן החדשים מותאמים במדויק לכלות בכל גיל, לאירועי החינה, המקווה, שבת החתן ומסיבת הרווקות, בעוד שחליפות הטוקסידו העוצמתיות ושמלות התחרה השחורות מעניקות הופעה מרשימה ובלתי נשכחת לאימהות של חתן וכלה או לאירועי בר ובת מצווה יוקרתיים.
התערוכה "ורידי יער" של האמנית ענבר פיאנקו תיפתח ב-8 באוגוסט בשעה 12:00 בגלריית Global Art במרכז בעלי מלאכה בתל אביב. בתערוכת היחיד החדשה מציגה פיאנקו סדרת עבודות העוסקות במפגש שבין טבע פראי לעולם הפנימי, באמצעות דימויים של יערות, עצים, נחשים, נמרים ובעלי חיים נוספים. היצירות נעות בין תחושות של יופי ושלווה לבין פחד, דריכות והישרדות, ומשלבות מבט אישי על הטבע כמקום של ריפוי והתבוננות. לצד ציורי הצבע יוצגו גם עבודות בשחור־לבן שנוצרו כמחווה לחוקרת השימפנזים ג'יין גודול. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, תהיה פתוחה לקהל עד 29 באוגוסט. בהצלחה!
6. בנתניה במתחם עיר ימים: קיץ טרופי, סרטים ופסטיבל ממתקים מול הים – בחינם. במתחם עיר ימים יתקיימו במהלך יולי ואוגוסט פסטיבלים ופעילויות מתחלפות לכל המשפחה. בתחילת אוגוסט יהפוך המתחם לגן עדן צבעוני במסגרת פסטיבל "קנדי לנד", ולאחריו יתקיים במקום פסטיבל עיצוב. יוקרנו בימי ראשון בערב גם סרטי אנימציה, כך שאפשר לשלב סרט, ארוחה ובריזה מהים בלי לשלם על כרטיס קולנוע. מתחם עיר ימים. כניסה חופשית.
