60% מהנופלים בחודש תשרי הם מקרב הציונות הדתית, המגזר שספג בזיונות ועלבונות מחרידים
60% מהנופלים בחודש תשרי הם מקרב הציונות הדתית, המגזר שספג בזיונות ועלבונות מחרידים, זה שקראו לו ״טרור יהודי״ ״נערי גבעות״ ״משיחיים״ ״תג מחיר״, תקראו שוב את הנתון המחריד - 60% מהנופלים בחודש תשרי הם מקרב הציונות הדתית . המגזר הזה שהצמיח לוחמים עזי רוח ומפקדים מוסרי נפש מוכפשים על בסיס יומי ללא טיפה של בושה, בזמן מלחמה , כאשר לא מבחינים אויבנו בין דם לדם, אנחנו בתוכנו מפרקים את שס״ה גידנו ורמ״ח איברנו לגורמים .
וזה לא מפסיק שם, חדשות לבקרים אנחנו צופים בפרשנים מקוננים על מצבנו, על כשלון מוחץ, מעוררים אימה ופחד, מובילים לתחושת חרדה מתמשכת בו בזמן שחיילים אמיצים נלחמים עבור הבטחון של כולנו, נאבקים בכדי שנדע ונזכור ונחוש שלא אלמן ישראל, מביאים תוצאות, מפרקים מנהרות, מנטרלים מחבלים, מחרימים אמל״ח, מחסלים אויבים. יום אחד מישהו יצטרך לבצע מחקר עומק על תופעת השנאה העצמית והירי בנגמש שאנו חווים מחלקים מסוימים בחברה הישראלית, ומישהו יאלץ להתנצל.
ניכור הורי/לאומי
ניכור הורי קיבל מקום רק בשנים האחרונות, על אף היותו קיים ונוכח מאז ומעולם במצבים של פרידה וקרע בין בני זוג. הביטוי העיקרי שלו הוא מסע השמצה של הורה אחד נגד הורה אחר, תוך תהליך של הסתה ושטיפת מוח של הילד המשותף. זוהי תופעה הרסנית שבה למעשה כולם יוצאים נפסדים: ההורה המנוכר - כי הוא מפסיד את חיבת וכבוד ילדיו ואף את נוכחותם בחייו.
הילד - כי לכשיגדל יאלץ להתמודד עם העובדה שנוצל באופן ציני ומניפולטיבי על ידי אחד מהוריו וכתוצאה מכך איבד קשר בריא עם ההורה השני.
מפסיד נוסף הוא ההורה המנכר, כי יום אחד הוא יאלץ לשאת ולהתמודד עם תוצאות מעשיו המחריבים.
עכשיו בואו נסתכל עלינו. מזה שנים שאנו נקרעים בתוכנו, מסיתים מחנה נגד משנהו, מנכרים את השונה רק כי הוא זר לעולמנו התרבותי, העדתי או הפוליטי וכולנו מפסידים, שוללים כל זכר לניחוח אחר, נמנעים מהנאה של שיח אחר, של דעה מנוגדת ושל רוח צבעונית. הצבעים אבדו. הכל הפך שחור לבן, אסור מותר ומעט מאוד חמלה, הכלה וסובלנות. ״איזה כיף שיש המון חברים, המון חברים בכל מיני צבעים״, שרה שרית חדד ולי לא נותר, אלא להתגעגע לקשרים פשוטים נטולי כעסים, לחברים מכל הגוונים הרוחניים והפוליטיים, למבטים ללא האשמות. יש בי כמיהה לחברים מכל המחנות שעוד היתה להם סבלנות להקשיב, לצחוק, ליהנות מההבדלים ולזכור שבסוף אנחנו חברים, אחים ושותפי גורל בארץ הזאת.
דילמת האסיר
מצב בו בהיעדר ראיות, מציעה המשטרה לאסיר ושותפו מספר אפשרויות : לכל אחד מהם להעיד נגד חברו ולהיכנס לכלא לחמש שנים. אם רק אחד מהם יעיד וחברו לא יעיד כנגדו, זה שהעיד ייצא מיד לחופשי וחברו ייכנס לכלא למשך 15 שנה. אם לא יהיו בידי המשטרה ראיות, ברור להם שהם יועמדו לדין על עבירה משנית וייכנסו לכלא לשנה אחת כל אחד. הפרדוקס מציג כשל בזרימת מידע בין אנשים או גופים, שנאלצים לקבל החלטות ללא מידע חיוני וכדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור שניהם נדרשים השחקנים לשיתוף פעולה (קרי, שתיקה של שניהם).
ייתכן שזו צריכה להיות עצת הזהב שתפתור אחת ולתמיד את דילמת האסיר וייתכן אף יותר, שזו הלכת חיים עבורנו. לשתוק יותר, להקשיב יותר, להבין שללא שיתוף פעולה לאומי זה עם זה לא נוכל לאויבנו, פשוט לא נוכל לחיות פה.
אז אמרו
מה- 7/10 כל הזמן ״אומרים לנו״, אמריקה אומרת לנו don't! אל תכנסו לעזה, אל תכנסו לרפיח, אל תחזיקו בציר פילדלפי, אל תכנסו ללבנון, אז אמרו! האג אומרים לנו נעצור את הבכירים שלכם. צרפת אומרת - לא תקבלו נשק, ואיך אומר אדיר מילר...? גם ככה האישה כועסת, אז שב תגמור את הקפה. גם ככה העולם כועס אז בוא נגמור עם הגרעין...
שלכם,
עו״ד ומגשרת ונסה שגיא, מנחת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
תערוכת היחיד של האמנית ענת בן עזרא, "עפה", מוצגת בימים אלה במתחם שדרות אלרוב ממילא בירושלים, באוצרותה של מיכל סדן. התערוכה, תינעל ב-15.11.26, מציגה פסלים מרשימים המעוגנים במסורת הפיסול הריאליסטי ומשלבים עוצמה, רגישות, תנועה והבעה. בן עזרא מפיחה חיים בחומר הדומם ויוצרת דמויות שלכל אחת מהן סיפור משלה, תוך חיבור בין המציאות היומיומית לעולמות של חלום, פנטזיה, רוחניות ודמיון. עבודותיה נעות על קו התפר שבין ריאליזם לפנטזיה ומתאפיינות בריבוי פרטים ומשמעויות ובשפה פיגורטיבית נשית ואישית. התערוכה מוצגת בשדרות אלרוב ממילא, רחוב יצחק קריב 6, ירושלים. לפרטים נוספים חפשו באתר של האמנית ענת בן עזרא.
האמן הרי לנגבהיים פותח את תערוכת היחיד "והיה הסיפור לצבע", המחברת בין ספרות, סיפורי התנ"ך ואמנות חזותית. התערוכה, באוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, נפתחה בשבוע שעבר בגלריה Global Art, רחוב מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב, ותינעל ב-7.11.26. לנגבהיים, אמן, מדען ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הופך באמצעות קו וצבע את סיפורי ש"י עגנון לעולם חזותי עשיר. לאחר מחקר מעמיק וביקור בנופים שבהם מתרחשים הסיפורים, הוא מרכז על גיליון אחד עלילות הנפרשות לעיתים על פני עשרות עמודים. העבודות מזמינות את הצופים למסע בין ירושלים העתיקה, מזרח אירופה ועולמות הדמיון. בהצלחה!
