טקס הזיכרון השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו מותם בדרך לישראל
מאת: רון איתן יום רביעי,
8 ביוני 2016, 10:51
טקס הזיכרון העירוני לכ-4,000 מבני העדה האתיופית אשר מצאו מותם במהלך הניסיון לעלות לישראל, התקיים ברחבת יד לבנים
טקס הזיכרון העירוני השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו את מותם בדרכם לישראל מאתיופיה ומסודן ומקום קבורתם לא נודע, התקיים ברחבת יד לבנים במעמד ראש העיר צביקה גנדלמן, חברי מועצת העיר, קייס גרמאו מתקו, קייס שמעון אליאס, קייס רועי טמניו, רב העדה הרב אמיר מנגיסטו, נכבדי העדה וציבור רב.
את פני הבאים קיבל שלט גדול המצהיר "נזכור אותם לעד ולא נשכח", ועל הבמה הוצבו 4 אבוקות זיכרון לזכר 4,000 הנספים.
על דוכן ברחבת הטקס הוצבו עשרות נרות נשמה אשר באי הטקס הדליקו בסיומו לזכר יקיריהם.
הקייסים נשאו תפילה לעילוי נשמת הנספים, ולאחריהם נשא הרב מנגיסטו דברי תורה.
האחיות קדסט ואופק סייפו שרו שיר שקט, ואת אבוקות הזיכרון הדליקו אייאו אבטה, בווקט מתוקו, ליגבו וובנך, ופאטפטה ברה שריגשה את הקהל עד דמעות בסיפורה האישי על תלאות העלייה לישראל.
מדליקים נרות טקס לזכרם של 4,000 מבני העדה האתיופית (צילום: באדיבות עיריית חדרה)
ראש העיר אמר בטקס כי בחדרה קהילה אתיופית גדולה הראויה לכבוד ולהערכה. "קהילת יוצאי אתיופיה מונה את ותיקי העדה ששרדו את תלאות הדרך והגשימו את החלום הציוני במחיר כבד של אובדן היקרים להם ביותר", אמר ראש העיר. "הקהילה בחדרה מונה גם עשרות אסירי ציון שהושלכו לכלא וסבלו עינויים קשים רק בגלל היותם יהודים החולמים לחיות במדינת היהודים. כבוד הוא לנו שוותיקי העדה בחרו להתיישב בחדרה, ובחרו לגדל בה את ילדיהם ולהקים משפחות חדשות וצעירות, המהוות את פניה היפות של חדרה".
הטקס העירוני מתקיים מדי שנה לזכרם של אלפים מיהודי אתיופיה שנספו בשנות ה-80, עשור שבראשיתו החלה יציאה המונית מהכפרים לעבר סודן. יהודים רבים שחלמו כל השנים לעלות לישראל הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד. הצעידה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל.
הטקס העירוני מתקיים מדי שנה צילום: באדיבות עיריית חדרה
ראש העיר גנדלמן ציין בטקס כי חשוב שצעירי העדה ישמרו את המורשת של אבותיהם, וחשוב שכל תושבי חדרה יכירו ויכבדו את התרבות העשירה של העדה. "כדי לעמוד במשימה אנחנו מקדמים את מרכז המורשת ליהדות אתיופיה, שישמש כמוזיאון וכמקום מכובד ומכבד לשימור, תיעוד ולימוד המורשת", אמר גנדלמן ועדכן כי המכרז לביצוע עבודות ההקמה כבר פורסם. "אין לי ספק שבמרכז המורשת יהיה שמור מקום של כבוד להנצחת הנספים. הם הקריבו את חייהם, וחשוב שהדורות הבאים יזכרו את קורבנם וימשיכו להנחיל את מורשתם גם לדורות הבאים אחריהם. חשוב שנבטיח כולנו - לזכור ולא לשכוח", סיים ראש העיר.
הטקס נערך בהובלת יועץ ראש העיר לענייני העדה האתיופית גדם מהרט, ובסיוע אצ'נפה זוודה גזהין, גובזה מהרי, מראוי איילי, נגה ברהנו, מקונן וולדה, גוש מסלה, טובה ווקרנך ואדניה טקלה אשר לקחו חלק בהנחיית הערב.
הקהילה בחדרה מונה גם עשרות אסירי ציון צילום: באדיבות עיריית חדרה
ג׳ודי ניר מוזס שסומנה כאחת הכוכבות הבולטות בעונה הנוכחית של ה'מטבח המנצח', התייצבה לאחרונה בקליניקה לטיפול יופי חדשני אצל ד״ר להבית אקרמן, בהרצליה פיתוח. במסגרת ביקור המולדת בישראל, החליטה מוזס לערוך סדרת טיפולים להידוק הצוואר, טיפול ידוע בהוליווד אותו נוהגות לעשות האחיות קארדישן. אהבנו ופרגנו!
קבוצת לוריאל ישראל ועמותת ״יוזמות עתיד״ פותחות לימודי הכשרה ליזמיות בעלות עסקים קטנים בישראל, המיועדת לנשים בעלות עסקים קטנים בתחום הביוטי מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומציעה הכשרה בניהול, שיווק ודיגיטל לצד ליווי ומנטורינג מקצועי, לחיזוק העסק והעצמאות הכלכלית. ניתן להגיש מועמדות עד 25 באוקטובר 2026. הנוכחים; אלי שגיב מנכ"ל לוריאל ישראל, נטשה אורותונוב - בוגרת התוכנית וצופית גורדון, מנכ״לית עמותת "יוזמות עתיד".
אמילי קופר ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הדמויות המסקרנות שיצאו מעולם הריאליטי בישראל. אחרי שהפכה לאחת הדמויות המדוברות בבית ״האח הגדול״, קופר ממשיכה להתפתח בכמה חזיתות במקביל לטלוויזיה, אופנה ומוזיקה. בשבוע שעבר כיכבה בפרק הראשון של ״דה וויס״, שסומנה כהבטחת העונה החדשה ע"י השופטים בפאנל, כשהגיעה לאודישן בו הצטרפה לנבחרת של נועה קירל. מייד לאחר האודישן המדובר הצטלמה לקמפיין אלדו. אמילי על הסט: "היה לי קשה מאוד לקרוא אחרי התוכנית את הטוקבקים, אבל בחרתי להתמקד באלו שפרגנו וחילקו אהבת חינם".
