כנס חדרה, המתקיים זו השנה השנייה, זכה להצלחה רבה ויצא לדרך תחת השם "חלום לים התיכון". השנה הוקדש הכנס לרצועת החוף המתפתחת והיפהפייה בה התברכה העיר
הכנס " התקיים במלון רמדה החדש, הסמוך למפרץ בנימין, עם כ-250 משתתפים שהגיעו מכל רחבי הארץ.את הכנס הפיקו עיריית חדרה ו"נחלים"- החברה לפיתוח התיירות בחדרה, וחברו אליהם מרכז סיור ולימוד "בשבילנו", המועצה לשימור אתרי מורשת בחיפה, קהילת חדרה של החברה להגנת הטבע, מוזיאון החאן וטל אמיר.
מגלים ענין רב בחדרה (צילום: דוברות העירייה)
את הכנס כיבדו בנוכחותם ראש העיר צביקה גנדלמן וסגנית ראש העיר חדוה יחזקאלי (שגם הנחתה), מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת עומרי שלמון, "מ יו"ר חברת "נחלים" הרב בנצי נורדמן, מנכ"ל מרכז סיור ולימוד "בשבילנו" אורי מאור, ובעלים במלון רמדה ריזורט בחדרה עודד תורג'מן.
מסיירים במערב העיר צילום: דוברות העירייה
כמיטב המסורת, גם הפעם עסק המושב הראשון בפן ההיסטורי, אותו פתחה עדנה זיידמן, נכדתו של תנחום חנקין ממייסדי המושבה חדרה. בהמשך סיפרה ד"ר רינה רייניץ-אידן על תוכניתו של יהושע חנקין להקים עיר נופש תיירותית מצפון לשפך נחל חדרה. התוכנית אמנם לא יצאה לפועל, אך בשטח נותרו כמה מבנים שמספרים את הסיפור.
רות בקי-קולודני, שכתבה את הספר "אם תלכי עימי" על סיפורה של אולגה חנקין, תיארה את השפעתה הרבה של מי שעל שמה נקראה השכונה המערבית בעיר על כל מפעל גאולת-האדמות של בעלה. יוחאי חלפון, דוקטורנט במחלקה ללימודי א"י באוניברסיטת חיפה, הפתיע את הנוכחים וסיפר כי ב-50 שנותיה הראשונות חדרה הייתה כמעט מנותקת ממערך התחבורה הארצי. מסתבר שהעיר, המתגאה כיום בסמיכותה לצירי התנועה האורכיים החשובים בישראל, לא תמיד היתיה כזו.
במושב השני, שהוקדש לאוצרות הטבע המגוונים הסובבים את העיר, תיארו צליל לבין מרשות הטבע והגנים ואני הלפרין מעמותת "שומרי המפרץ" את עולם החי והצומח העשיר שבשמורת תל גדור. מנהל רשות הנחלים במשרד להגנת הסביבה אייל יפה, דיבר על פרויקט שיקום נחל חדרה, ועדי ברש, דוקטורנטית וחוקרת כרישים מאוניברסיטת חיפה, הגדירה את שגשוגה של אוכלוסיית הכרישים בשפך הנחל כ"נס של ממש", שאין דוגמתו בכל הים התיכון.
המושב האחרון עסק בפיתוחה התיירותי של העיר לצד הצורך בשימור משאבי הטבע שלה. פתח אותו עו"ד מתניה כחלון, מנכ"ל "נחלים"- החברה לפיתוח התיירות בחדרה, בתארו את התוכניות המגוונות הנרקמות לאורך רצועת החוף. מנגד טען סמנכ"ל החברה להגנת הטבע ניר פפאי, כי חלק מהפרויקטים הללו עלולים לסכן את האקו-סיסטמה הייחודית של האזור, וניסה להתוות חלופות אחרות. את המושב סיכמה אדריכלית העיר ליטל שלף-דורי, שתיארה את אתגרי השימור אל מול הפיתוח במערך האורבני.
לאחר ארוחת צהריים יצאו המשתתפים לחוות את הדברים באופן בלתי אמצעי. איתן עומר ועדי ברש הדריכו את הסיור בפארק נחל חדרה. חיליק מדור-חיים, מוותיקי החוקרים והמדריכים בחדרה, הוליך את המטיילים בשבילי חוף גדור ו"המפרץ הסיני", ויוכי משל נגע בסיורו בסיפוריה ההיסטוריים והעכשוויים של שכונת גבעת אולגה.
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
