יקיר יצחק הפתיע את בת זוגו ליאור אוגול בבילוי בירושלים לכבוד יום הולדתה, אך בדרכם חזרה התנגשו במשאית חונה בכביש 6 ונהרגו. השניים שירתו יחד במצ"ח וקרוביהם התקשו לעכל את הבשורה. "הייתה לי תחושה מוזרה, אבל לא רציתי להיות פרנואיד", סיפר אביה של ליאור
ליאור אוגול ויקיר יצחק, בני זוג המשרתים בצה"ל, הם ההרוגים בתאונת הדרכים אמש (שלישי) בכביש 6. השניים חזרו מבילוי משותף בירושלים לכבוד יום הולדתה ה-21 של אוגול, שעמדה להשתחרר משירות קבע, כשהתנגשו במשאית חונה בין מחלף קסם לחורשים. יצחק בן 24 מטירת כרמל ואוגול מחדרה, שירתו יחד במצ"ח.
קרוביהם של הזוג נדהמו לשמוע על מותם בתאונת הדרכים הקשה. בני משפחתם סיפרו כי אוגול ויצחק, היו בני זוג קרוב לשנתיים ואהבתם הייתה גדולה. יצחק הפתיע את חברתו ולקח אותה ליום כיף בירושלים ובערב עשו את דרכם חזרה הביתה לכיוון צפון.
אהבה לבלות. ליאור אוגול (צילום: באדיבות המשפחה)
"הייתה לי תחושה מוזרה, אבל לא רציתי להיות פרנואיד", תיאר היום בבכי אביה של ליאור, אהרון אוגול. "שמעתי על התאונה אתמול ואמרתי לעצמי שאתקשר לבדוק עם ליאור אם הכול בסדר. ואז אמרתי לעצמי למה אני צריך להיות פרנואיד והלכתי לישון. בשעה 12 בלילה דפקו בדלת אנשי מחלקת הנפגעים של הצבא ומיד הבנתי במה מדובר". אוגול הוא קצין משטרה בדימוס ששירת במטה הארצי.
האב הוסיף כי הספיק לשלוח לבתו ברכה לכבוד יום הולדתה וענתה לו תודה בצירוף לב אדום. לדבריו, היא הייתה מוקפת בחברים וחברות, אהבה את החיים והרבה לבלות. "היא שירתה כחוקרת במצ"ח במשך שנתיים ושמונה חודשים ואהבה מאוד את מה שהיא עשתה", אמר. אוגול הייתה בצומת דרכים בתקופה האחרונה וחשבה אם להמשיך בדרכו של אביה והתגייס למשטרה, למרות שכל חברותיה נמצאות בטיול הגדול בחו"ל.
החגיגה נגמרה באסון צילום: באדיבות המשפחה
חברתה ללימודים של אוגול, עדן אריה, שנמצאת בטיול אחרי צבא בפנמה, סיפרה: "ליאור הייתה חייכנית, נשמה טהורה, מלאת שמחת חיים, אהובה על כולם והייתה עבורי קרן אור. למדתי ממנה המון, היא הייתה הילדה הכי יפה ומקסימה שיצא לי להכיר, היינו חברות טובות מאוד, ואני עצובה מאוד על האסון שקרה לה".
חברו של יצחק כתבו על עמוד הפייסבוק שלו: "הלב מתרסק ולא רוצה להאמין, אתה המפקד והחבר הכי טוב בעולם שהיה יכול להיות, תמיד תהיה אח שלי אני אוהב אותך וכבר מתגעגע". חבר נוסף הוסיף כי "היית לי הרבה יותר ממפקד והרבה יותר מחבר".
אוגול הותירה אחריה הורים, אח בן 40 ואחות בת 38. היא תובא למנוחות מחר בשעה 15:00 בבית העלמין בקריית שאול.
אוגול ויצחק צילום: באדיבות המשפחה
פרמדיק מד"א אוהד ביין שהגיע לזירת התאונה אמש, סיפר: "מדובר בתאונה קשה ומזעזעת. כשהגענו, ראינו רכב פרטי מעוך תחת חלקה האחורי של משאית חונה. ברכב נלכדו הנהג ונוסעת שישבה לצידו, ניסינו להעניק להם טיפול רפואי תוך חילוצם המורכב מהרכב על ידי הכבאים. הם היו מחוסרי הכרה ללא נשימה וללא דופק עם פגיעה רב מערכתית קשה ולאחר חילוצם מהרכב נאלצנו לקבוע את מותם במקום"
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
