ראש עיריית חדרה חתם על האמנה למיגור הגזענות בחברה הישראלית כאחד מנציגי השלטון המקומי, בטקס שהתקיים בבית הנשיא
ראש העיר צביקה גנדלמן השתתף בטקס החתימה על אמנה למיגור הגזענות בחברה הישראלית, שהתקיים בבית הנשיא בירושלים תחת המוטו "גזענות זה לחלשים – בואו נתקדם".
האירוע בבית הנשיא התקיים בשיתוף עמותת "ישראלים נגד גזענות", שהוקמה במטרה להשפיע ולנצח את הגזענות; לחנך, להתריע, ולהיאבק נגד גזענות, אי שוויון ואפליה בישראל ולפעול למען חברה רב-תרבותית, שוויונית בריאה ומתוקנת לכלל אזרחי ישראל.
הטקס נפתח בנאום נשיא המדינה ראובן ריבלין, ולאחר מכן נאומו של יו"ר עמותת "ישראלים נגד גזענות" אלוף במיל. אליעזר שקדי. על הגזענות מנקודת המבט של דור העתיד נאמה הילדה ליאל בלטה.
גנדלמן עם ראשי הרשויות בבית הנשיא (צילום: דוברות העירייה)
בתום הברכות והנאומים התקיים טקס החתימה על האמנה, כאשר ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן חתם כאחד מנציגי השלטון המקומי, לצד נציגי הרשויות ירושלים, ראשון לציון, הרצליה, תל אביב, אשדוד ונתניה. בטרם חתימתו הצהיר גנדלמן: "העיר חדרה מצטרפת למאבק בגזענות ומתחייבת למשימה של עיר ללא גזענות ולתוכניות המתחייבות מכך".
בנוסף לנציגי השלטון המקומי חתמו על האמנה גם נציג משטרת ישראל, נציגי הסקטור הפרטי, נציגי ספורט, השכלה גבוהה, חינוך, נוער, ארגוני עובדים וקהילה, ונציגים נוספים.
כל אחד מהחותמים הצהיר מחויבות לנושא וחתם על האמנה, שזו לשונה: "החברה הישראלית מורכבת מקבוצות שונות. שוויון הזדמנויות, כבוד הדדי וסובלנות ביננו הם התנאי לחוסן החברתי והמוסרי שלנו. אנו מתגאים בערבות ההדדית ביננו המתגלה בעיקר ברגעי שבר, ועלינו לחזק אותה גם בימי שגרה. לצערנו, בשנים האחרונות אנו עדים לגילויים קשים של גזענות בתוכנו, הכוללת תופעות של שנאה, אפליה, השפלה, אלימות, זלול, התנכלות והתנשאות כלפי יחידים וקבוצות על רקע מוצאם העדתי, הלאומי, האתני או בשל צבע עורם. גזענות זו מהווה איום על ביטחונו של היחיד ואיום על חוסנה של החברה כולה. היא מעמיקה את השסעים החברתיים והכלכליים ופוגעת בבית המשותף לכולנו ובערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כאזרחי מדינת ישראל, אנו שותפים באחריות ללכידותה ולחוסנה של החברה הישראלית, מכירים בקיומה של הגזענות והאפליה ושותפים מלאים לרצון לשים לה סוף. אנו מתחייבים לגלות אחריות במרחב האישי, המשפחתי, המקצועי והציבורי, לרתום את הסביבה להכיר בגזענות ולהבין את סכנותיה ולעשות כל שביכולתנו כדי להילחם בה ולמנוע גילויי אפליה וגזענות".
משתתפי הטקס יצאו בקריאה לציבור להצטרף לחותמים, ולהוכיח שאפשר גם אחרת, ושהישראליות חזקה דיה כדי להכיל את כולם. "בואו תחתמו וננצח את הגזענות", הם קוראים.
ניתן להצטרף ולחתום על האמנה נגד הגזענות באתר www.ilng.org.il.
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
