מאת: פלאשנט חדשות יום שלישי,
30 בינואר 2024, 14:16
יצחק פתיתו וסיעת "לב" מציגים אחדות ועשייה באור עקיבא גם בתקופת המלחמה
את יצחק פתיתו קשה מאוד לתפוס בימים אלו. בין ישיבה פוליטית לאחרת, הוא מבלה את זמנו בחמ"ל שהקים על מנת לקלוט את מאות תושבי הצפון והדרום שגדשו את אור עקיבא: "כבר ב7/10 הבנו שהולכת להתפתח מערכה ארוכה, ושאסור לנו לעמוד מנגד. על אף שהיינו בשיאה של מערכת הבחירות, החלטנו להשהות את הכל ולהתגייס למען מדינת ישראל. כשאני אומר "להתגייס" אני מתכוון בשני מובנים – גם במובן הצבאי, שכן שני חברי סיעתי – שי שהם וגולן לוי גויסו בצו 8, וגם במובן החברתי – הפכנו את מטה הבחירות לחמ"ל שבשלב הראשון הוציא מזון וציוד לחיילי צה"ל בצפון ובדרום – בשיתוף פעולה מלא שנמשך עד היום עם עמותת "מאיר פנים- קרן אור קיסריה", ובשלב השני הפך למרכז קליטה של ממש עבור מפונים שהגיעו אלינו. בהתחלה, זה התנהל כמו מבצע צבאי של ממש – עשרות תושבי אור עקיבא הגיעו לכאן כל יום – הביאו מזון חם ויבש, ארזו, תרמו ורק חיפשו איפה אפשר לתת לחיילים שלנו. את המשבר הגדול של החוסר בציוד הרגשנו על בשרנו, כאשר בשבוע הראשון מלבד ביגוד ומזון גייסנו עשרות אלפי שקלים מתורמים בחו"ל ששימשו לרכישת ציוד צבאי – אפודים, ציוד טקטי וקסדות. לאחר שהחזית הזאת התייצבה, התמודדנו עם אתגר אחר – קלטנו כ-100 משפחות מכל רחבי הארץ".
במסגרת תהליך הקליטה, דאגו בחמ"ל של פתיתו למפונים לקורת גג, ריהוט מלא ואף לקליטה במוסדות העירייה: "כשאנשים הגיעו לכאן, הם הגיעו רק עם הבגדים שעליהם. זה היה נורא לראות איך אנחנו נאלצים לדאוג להם לדירות, אבל גם לדברים פשוטים כמו גופיות וטיטולים לילדים. רוב המפונים שהגיעו לכאן הגיעו מיישובים ולא מקיבוצים, ולכן לא הגיעו לכאן כקהילה – אז גם סייענו להם בקליטה במוסדות החינוך של העיר. החמ"ל שלנו הוא החמ"ל היחידי שפועל גם היום, ומספק סיוע גם לאחר הקליטה – בין אם סיוע פיזי באמצעות ציוד ובין אם סיוע מסוג אחר – תמיכה, שיחה וחיבוק עבור אוכלוסייה זו".
יצחק פתיתו הוא דמות מוכרת בעיר. כבר ב-1997 הוא נבחר לראשונה למועצת העיר, והיה חבר המועצה הצעיר ביותר שנבחר: "נבחרתי לראשונה דרך הליכוד בעיר. בתקופה שיעקב אדרי היה ראש העיר. כיהנתי כמחזיק תיק הרווחה, ואני גאה מאוד בעשייה שלי, שפתחה את הדלת עבור פעילויות אחרות שקורות גם היום. למשל, הקמתי את היחידה לנפגעי סמים, ואת המרכז להנחייה ותמיכה בהורים, הובלתי את התכנית להרחבת סל השירותים לתושב, לרבות באמצעות קידום והקמת מבני ציבור לרווחת הכלל, מוסדות שפועלים עד היום. במסגרת כהונתי כחבר מועצת העיר גם הקמנו את שכונת אורות ואת היכל התרבות בעיר, ואני שמח שתנופת הבנייה נמשכת גם היום, לאחר שהסנונית הראשונה הייתה בתקופתי.
בהמשך, צברתי ניסיון רב בשורה של תפקידים ציבוריים אותם מילאתי. כך, שימשתי כממלא מקום מנהל המתנ"ס בעיר, ומזה שבע שנים שימשתי כמנהל מחלקת התחבורה בעיר, עד שנאלצתי להתפטר על מנת להתמודד לראשות העיר. במקביל הקמתי יחד עם אילנית חפוטה את עמותת "מאיר פנים" באור עקיבא, ועד היום אני משמש כסגן מנהלת הסניף בהתנדבות מלאה. זהו תפקיד מורכב בו למדתי רבות על אף האתגרים הגדולים ביישום מדיניות התואמת את התנופה הגדולה שהעיר נמצאת בה, זאת בצל הקיפאון של הנהגת העיר.
לצד הניסיון המקצועי המצטבר שלי בתחום המנהל הציבורי בעירנו, אני איש שטח הנמצא בקשר שוטף עם התושבים, מכל השכונות ורואה בשירות ערך עליון. לצד הפרקטיקה, אני בעל תארים אקדמיים במנהל, ממשל ומשפט, ניהול מערכות חינוך, ולאחרונה סיימתי תואר נוסף במשפטים".
אנשי עשייה
סיעתו של פתיתו – סיעת "לב", מורכבת מאנשי עשייה רבים בעיר – ביניהם מנהלת היחידה לקידום נוער לשעבר זהבה אוחנה, שי שהם – מראשוני תושבי אור-ים וחבר ועד השכונה, אירית מורן-אבנעים – פעילת חינוך בולטת בעיר וגולן לוי – חבר הגרעין התורני בעיר. פתיתו אף היה הראשון שהצהיר כי ברשימתו ישולבו 50% נשים בשיטת ריצ'רץ': "אם מסתכלים היום על שולחן מקבלי ההחלטות בעיר, ישנה רק אישה אחת, וזה מצב איום ונורא בעיניי. איך שלא נסובב את זה, נקודת המבט שלנו היא גברית. אני חושב שככל שנעודד נשים להצטרף לשולחן העירייה, בין אם באמצעות 50/50 ובין אם באמצעות רשימות אחרות, זה מבורך. שיטת הריצ'רץ' מבטיחה שככל שהרשימה שלי תהיה גדולה יותר, בהכרח הנשים יתפסו בה חלק משמעותי מאוד. בחודשים האחרונים הציבור כולו נחשף לעשייה של הסיעה, שמייצגת את כל חלקי העיר ואת כל האוכלוסיות הרבות והמגוונות בה, ומאחדת תחת קורת גג אחת דעות שונות עם סובלנות לכל אחד ואחת מהם – זאת הבשורה שהרשימה מביאה איתה – לשלב כוחות ביחד ובוודאי לאחר אירועי השבעה באוקטובר, שהדגישו את הצורך באחדות ובציפוף השורות.
הנבחרת שלנו גיבשה תכנית אסטרטגית לחמש השנים הקרובות בכל התחומים, יחד עם אנשי מקצוע מובילים בנושאי מדיניות ציבורית. יחד עם הניסיון הרב שלנו והרצון הבוער לשינוי, אין לי ספק שנביא תקווה לתושבי אור עקיבא, שמאסו בפוליטיקה ישנה.
די לראות את הסיעה המגוונת שלנו ולהבין שהערך המוביל אותנו הוא אחדות וחיבורים - לכל אחד בסיעה שלנו יש את החוזקות בתחומו – זהבה אוחנה כבר 21 שנים בתחום החינוך בעיר, שי שהם הוא איש ביטחון בעל רקע משפטי בינלאומי, אירית באה מהעולם העסקי-ביטחוני וגולן פעיל חברתי כבר שנים רבות בעיר וידע רב בניהול מקצועי בעולם האזרחי, מאור לוזון בעלת ידע אקדמי בחינוך וקרימינולוגיה ועסקה בכך במוסדות שונים ואריה צרכיאן – פעיל עשרות שנים בפעילות חברתית ענפה כחבר הנהלת המתנ"ס ושותף להתנדבויות רבות בעיר".
בינתיים, חוזר פתיתו לעשייה הפוליטית, כאשר הוא מכוון לניצחון בבחירות שתיערכנה ב-27 בפברואר: "לצערי, העיר לא מנוהלת. כשאין ראש לעיר, כשיש ואקום מנהיגותי, זה מחלחל לכל עבר, והתושבים רואים את זה ונפגעים כתוצאה מכך בכל היבט שאפשר לחשוב. כשאין ניהול, אין מי שיספק שירות ראוי לתושב, אין מי שישרה עליו תחושת ביטחון, אין מי שיניע מערכות, יוביל ליישום מדיניות, ישיג תקציבים בהיקפים הנדרשים ויעלה צרכים שמגיעים מהתושבים. היום העירייה פועלת על נהג אוטומטי - אין חזון, אין מוטיבציה, אין הסתכלות קדימה.
כשהנתונים מראים שבעוד עשור אור עקיבא תמנה כ-60 אלף תושבים, ההנהגה חייבת להתחיל להתנהל בהתאם לכך כבר עכשיו. בעז"ה כשאבחר לראשות העיר, חבריי לסיעה ואני נוביל מדיניות אחראית וחדשנית שתשים את התושב במרכז, ולא כסיסמה. בנינו חזון יצירתי ושאפתני לעירנו, הנתמך באסטרטגיה ותוכניות פעולה מקצועיות ליישום מיידי, הכוללות מטרות שאפשר למדוד. אני מתחייב להקשיב ולשתף את התושבים בתכניות – שכן הם הלב הפועם של העיר. לא עוד ציבור שקוף, אלא הנהגה קשובה. נצמצם את הפערים בין השכונות, נגביר את איכות החיים והסביבה בעיר ובעיקר - נחזיר את התחושה שהעיר נועדה בשביל התושבים החיים בה.
אין שום סיבה שהעיר לא תנוהל. חוסר המנהיגות, העדר הדוגמא האישית, וההסתכלות הצרה והאינטרסנטית של חלק מהמנהיגים שלנו פה, עד עכשיו, היא זו ש"תוקעת" את העיר. זה מתחיל בעיכוב התכניות להתחדשות העירונית, עובר דרך החלטות שרירותיות וחסרות היגיון בתכנון העיר, ולצערי מגיע עד המצב שכולנו מרגישים ונפגעים ממנו, שאין תחושת ביטחון בעיר. אסור שזה ימשיך לקרות.
אור עקיבא היא פנינה יקרה של תרבות, אנושיות ומסירות, וכולנו מרגישים בה תחושת ביתיות וקהילתיות. משימת חיי היא להוציא את האור החיובי הזה החוצה ולמצב אותה כעיר לדוגמא, שלה הישגים מרשימים. אני רוצה שתושבי העיר יהיו גאים בה, יהיו שותפים להצלחתה ושהם בהחלט יזכו לרמת חיים גבוהה, הנתמכת ברמת שירותים חדשנית ואיכותית".
איש החסד הנתנייתי אלעזר פרץ מ׳מטה משיח׳ ערך כמידי שנה ביקור במשרדי עיריית נתניה, שם תקע בשופר וחילק ערכות דבש יחד עם ברכת הרבי מליובאוויטש לשנה טובה ומתוקה. ראש העיר אבי סלמה בירך את פועלו של איש החסד למען תושבי העיר. עוד ביקר פרץ במשרדי סגן ומ״מ ראש העיר שלו אלגלי, סגן ראש העיר אמיה טאגה, מנכ״ל העירייה מויש לוי, מ״מ מנכ״ל העירייה אלון אהרן ומנהל אגף הקליטה בני אמר.
סגן ומ״מ ראש העיר, שלו אלגלי, השתתף השבוע באריזת סלי מזון לקראת ראש השנה יחד עם חב״ד נתניה ופלוגת חיילי צה״ל. במהלך הפעילות נארזו סלי מזון שיועברו למשפחות לקראת החג, כחלק מהפעילות שמקיימים בחב״ד נתניה לאורך השנה למען תושבי העיר. ישר כח!
לקראת השנה החדשה, פסטיבל הדבש חוזר בחגי תשרי תשפ"ז 2026, ומזמין משפחות להכיר מקרוב את עולמן המסקרן של דבורי הדבש. במסגרת הפסטיבל ייפתחו מרכזי מבקרים ומכוורות ברחבי הארץ, והקהל יוכל לפגוש דבוראים, לצפות בכוורות זכוכית, להתנסות ברדיית דבש, להשתתף בסדנאות יצירה ולטעום דבש ישראלי מזנים שונים. בין התחנות המשתתפות באזור המרכז: משק דבורים סימון בכפר סירקין, משק לין בכפר ביל"ו, "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד ו"הכוורת" של שי ספקטור בכפר רות. בצפון ייקחו חלק מכוורות ביסוד המעלה, דפנה, מנות, פקיעין ומקומות נוספים. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מזכיר כי מאחורי המתיקות מסתתרת גם שליחות חשובה: דבורי הדבש אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים ולשמירה על אספקת המזון. המבקרים יוכלו גם לרכוש דבש טהור ישירות מהמגדלים ולתמוך בחקלאות המקומית לקראת החג. לפרטים נוספים חפשו בגוגל: המועצה להאבקה ודבש. חג שמח!
שירי חגואל סיידון פתחה את שנת הלימודים בסבב ביקורים מרגש במוסדות החינוך ברחבי נתניה. במהלך הבוקר היא הגיעה לחטיבת אלתרמן, לבתי הספר שמרית, דבורה עומר ומורשת זבולון וכן לגני מורשת זבולון, שם פגשה ילדים נרגשים, צוותי חינוך, הנהגות הורים ומשפחות שליוו את התלמידים ביום הראשון. בין החיוכים, השירים, הריקודים והפרפרים בבטן, סיפרה חגואל סיידון כי נזכרה מחדש מדוע היא כל כך אוהבת להיות בשטח. לדבריה, מעבר לשמות בתי הספר והגנים, היא לוקחת איתה בעיקר את האנשים שפותחים שנה חדשה עם הרבה אחריות, אהבה והתרגשות. מבחינתה, זה היה יום חג קטן במקומות רבים בעיר.
